148
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שרצתה לעשות רצון קונה". כאשר אדם "רחוק" מרצון זה, באופן שאין הוא מסוגל להגיע בכוחות עצמו (בכח המדבר שבאדם) לרצון, ולא זו בלבד שאינו מסוגל להגיע בכח שכלו, מעלת המדבר, אלא אף אינו מסוגל לכך בכח מדותיו - בבחינת החי והצומח?, כי שכלו ומדותיו מרוחקים על ידי הים שלעומת זה - אז הוא במצב של "מדינת הים".
וכיון ש"דע מה למעלה - ממך"5, כל הענינים למעלה נובעים "ממך", הרי הוא גורם לכך שגם למעלה* "הלך בעלה (זה הקדוש-ברוך-הוא) למדינת הים".
לכן פותחת מסכת גיטין ב"המביא גט ממדינת הים", כי כל האפשרות והגורם ל"גירושין" למעלה, ומכך הגיטין שלמטה, היא הימצאות הבעל, זה הקדוש-ברוך-הוא, במדינת הים.
האומות - "שליחים" בלבד
ניתן היה לחשוב, שכיון שהבעל נמצא במדינת הים, מצב ה"מאפשר"
תצא ג
את הוצאת ה"גט" מרשותו, אכן יתגרשו ישראל באמת ח"זן מהקדושברוך-הוא -
על כך נאמר במשנה, שהשליח המביא את הגט ממדינת הים צריך לומר "בפני נכתב ובפני נחתם". הוא עצמו צריך להעיד, שלא הוא המגרש, אלא הוא נשלח על ידי הבעל,
כלומר, אומות העולם, מלכיהם ושריהם, אשר בגלוי גרשו את ישראל לגלות, וכן האומות שאצלם היו ישראל בגלות אחר כך, יודעים*, מצד השרים שלמעלה, שלהם עצמם אין בעלות על ישראל. אין הם אלא "שלוחים", שבאמצעותם גרש הקדועד ברוך-הוא את ישראל לגלות5',
וכיון שכך, יוצא, שה"גט" לא יצא אף פעם מרשות הבעל, וממילא אין זה גט - אי זה ספר כריתות...".
ח. הרצון בקידושיץן - בעצם מהות ישראל וה'
כדי להבין את שני הענינים שלעיל ב"גירושין" של כנסת ישראל - שבגלוי היא אשה שגרשה בעלה, ובפנימיות "אי זה ספר כריתות..." - יש לבאר תחילה ענין עיקרי בקידושין בין הקדוש-ברוך-הוא לכנסת ישראל.
הערות
- 2. כי האדם כלול מדצח"ם כו' (תו"א בראשית ד"ה להבין הטעם. ובכ"מ).
- 3. אבות פ"ב מ"א. ובלקו"א (קה"ת - סי' קצח) ואו"ת (על אגדות חז"ל - קיב, ב) להה"מ: פי' דע כל מה שלמעלה הכל הוא ממך. היום יום ע' נג.
- 4. כידוע פי' הבעש"ט בה' צלך שהי' מוכיח תמיד את העולם בזה הפסוק (קדושת לוי פ' נשא. וראה גם שם פ' בשלח טו, א (ד"ה או יאמר אז ישיר משה ובנ"י וד"ה והנה ידוע)).
- 5. ועפ"ז יובן מה שצריך לקראו (בגילוי) עבדו - ראה הערה הבאה.
- 6. וע"ד סיום מרז"ל שם (סנה' קה, א) לפיכך הקדים הקב"ה וקראו (לנבוכדנצר) עבדו, עבד שקנה נכסים עבד למי נכסים למי.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.