144
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ג = יש קשר בין גירושין לבין קידושין
ה"אחדות" שבגט - למרות שמהותו היא כריתות - מתבטא גם בקשר שבין גירושין לקידושין:
תכלית הקידושין היא "והיו לבשר אחד""', מהות הגירושין היא כריתות, "כורת בינו לבינה",
ובכל זאת רואים', שאת דִני הקידושין - "האשה נקנית בשלוש דרכים, בכסף בשטר ובביאה"ל - לומדים מהפסוקים המופיעים בפרשת הגירושין': כסף וביאה נלמדים מ"כי יקח איש אשה ובעלה, והיה אם לא תמצא חן בעיניו... " (כסף מ"כי יקח", וביאה מ"ובעלה")3', ושטר נלמד מ"ויצאה והיתה" - "מקיש הויה ליציאה, מה יציאה בשטר, אף הויה נמי בשטר"*.
כשם שבתורה שבכתב מופיעות "שלוש הדרכים" של הקידושין בפרשת גירושין - למרות שאלה הם שני הפכים - כך גם בתורה שבעל פה,
תצא ג
הסיום והחותם של מסכת גיטין הוא בענין הנוגד לגירושין5:
סיום המשניות הוא "בית שמאי אומרים לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה דבר ערוה", ואפילו לפי בית הלל, הקובעים שמותר לו לגרש "אפילו הקדיחה תבשילו" - הרי זה רק לגבי זיווג שני, ואילו לגבי זיווג ראשון סוברים גם בית הלל, כנאמר בסיום המסכת בגמרא5, ש"כל המגרש אשתו ראשונה, אפילו מזבח מוריד עליו דמעות", ולכן "לא יגרש אדם אשתו ראשונה אלא אם כן מצא בה ערות דבר"?'. ויותר מכך: אפילו אז, "אין ראוי לו למהר לשלח אשתו
הערות
- 0. בראשית ב, כד.
- 1. נוסף למה ש"גופו של גט" הוא - "הרי את מותרת לכל אדם" (גיטין פה, סע"א - במשנה) - (הכנה ל)ענין הקדושין. ובאם אינו מתירה [לכל איש ואיש (אליבא דרבנן) או עכ"פ לאיש אחד (אליבא דר"א)] אינו גט - כי כל הענין ד"ויצאה" הוא "והיתה" (שם פב, ב).
- 2. ריש מס' קדושין.
- 3. שם ד, ב.
- 4. שם ה, א.
- 5. נוסף למה שבסדר המסכתות הקדים גיטין קודם קדושין - וכהסדר בתושב"כ: ויצאה והיתה (פיה"מ להרמב"ם בהקדמה), כי הענין ד"ויצאה" הוא "והיתה"* (כנ"ל הערה 11) - הנה גם הסיום והחותם דמס' גיטין גופא הוא "לא יגרש כו'", כבפנים.
- 6. וברש"י שם (ד"ה שנואה): אפילו לבית הלל.
- 7. רמב"ם הל' גרושין פ"י הכ"א. שו"ע אה"ע סקי"ט ס"ג.
- 9. - בט"ז שם (ובב"ש שם בדרך אפשר), שכוונת הרמב"ם והשו"ע ב"מצא בה ערות דבר" היא "או ערוה או דבר" כב"ה, ורק שתופסים לישנא דקרא. אבל לכאורה מסתימת לשון הרמב"ם והשו"ע משמע כפירוש החלקת מחוקק שם, שהכוונה היא לערוה כפשוטו.
- 10. *) ועפ"ז יתורץ מה שהקדים מס' גיטין למס' קדושין "ע"ד הכתוב שהקדים גירושין קודם נשואין" (רמב"ם שם) - דלכאורה אדרבא תחילת הפרשה דגירושין ההקדמה בה היא "כי יקח איש אשה ובעלה", ובפרט שרוב הקדושין הם בכסף שנלמד מ"כי יקח".
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 1 עמודים.