138

14 לקוטי 0. פירוש רש"י קשור להלכה

כאן רואים כיצד קשור פירוש רש"י על התורה, שהוא בדרך הפשט, גם לחלק ההלכה שבתורה:

בספר "חוות יאיר"? ישנה חקירה: האם מצות "שלח תשלח את האם" חלה כחובה דוקא כאשר לוקחים את הבנים, או בכל פעם שמוצאים קן צפור, אף כאשר אין מתכוונים לקחת את הבנים.

מפירוש רש"י זה רואים, שמלשון רש"י "מצוה קלה" באופן סתמי, ללא שום הגבלות, ובהתאם למשמעות פירושו, חייבים במצוה "שלח תשלח את האם" רק כאשר "את הבנים תקח לך", כדלעיל בסעיף ח'.

יי שכר גשמי ושכר שהוא מצוה

לפי האמור לעיל יש לומר, שבדבריו בהמשך: "אם קיימת מצות שילוח הקן סופך לבנות בית חדש ותקיים מצות מעקה, שמצוה גוררת מצוה" מתכוון רש"י לומר, שב"בית חדש" יש עני סוגי שכר: עיקר השכר, כרוב המכריע%< של היעודים שבתורה, יעודים גשמיים - סופך לבנות בית חדש", וכן מצוה "גוררת מצוה" - "תקיים מצות מעקה".

והסוג השני של השכר = "גוררת מצוה", קיים דוקא לגבי בית, כי מצות

תצא א

מעקה דומה למצות שילוח הקן. כלומר, לפי דרך הפשט, קיום מצוה אחת גורר רק מצוה כזו אשר דומה למצוה הראשונה המקויימת. ולכן גוררת מצות שילוח הקן את מצות מעקה, אשר דומה לה בכך ש: (א) גם במצות מעקה חייב יהודי רק כאשר הוא בונה בית חדש לעצמו, כמו בציווי "שלח תשלח את האם", שחל דוקא כאשר "את הבנים תקח לך"; (ב) הטעם, לפי הפשט, למצות מעקה הוא הימנעות מאכזריות: "ולא תשים דמים בביתך"*, ואף בשילוח הקן, לפי הפשט, מתבטאת הימנעות מאכזריות.

לפי זה מובן, מדוע אין רש"י אומר "ותקיים מצות לא תזרע כרמך כלאים, לא תחרוש בשור ובחמור, לא תלבש שעטנז" - כי למצוות אלו אין דמיון מיוחד זה למצות שילוח הקן. ולכן קיים אצלם רק השכר של "ותגיע לכרם ושדה ולבגדים נאים", כמו "סופך לבנות בית חדש".