137
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
אחת, ולכן אומר רש"י "שאין בה חסרון כיס".
ח. מצות שילוח הקן - ללא קשיים
בכך מובן, שבמצות שילוח הקן אין כלל נסיון: אין בה שום חסרון כיס, כדלעיל, וכן? אין היא כרוכה בקשיים. ולכן, קיומה קל מכל שאר המצוות.
כל המצוות האחרות כרוכות לעתים קרובות בקשיים. כגון מצות קריאת שמע, שאמנם, באופן רגיל היא קלה לקיום ממצות שילוח הקן, מפני שהיא בדיבור בלבד, אך בכל זאת ייתכן, שקיומה יהיה קשה. למשל: כאשר האדם טרוד באותו זמן ועסוק בענינים אחרים, אשר קשה לו להינתק מהם ולקרוא קריאת שמעל.
יותר מכך: בכמה מצוות, כולל שילוח הקן, לכאורה, ייתכן שמפני טירחה הקשורה בהן, או כבוד וכדומה, יהיה האדם "כובש עיניו כאילו אינו
תצא א
רואה", שעל כך התורה צריכה להזהיר, מספר פסוקים לפני כן3.
הכרחי לומר, שבשילוח הקן, חייבים במצוה "שלח תשלח את האם" רק כאשר "את הבנים תקח לך", כפשוטו של מקרא, שהסיבה לציווי "שלח" נעוצה באיסור "לא תקח האם על הבנים". ולכן, כאשר אדם טרוד בעיסוק אחר, או שהוא זקן ואינו לפי כבודו<, הרי אז לא יעסוק בלקיחת ה"בנים", ואין חל עליו הציווי "שלח תשלח את האם". ואם הוא בכל זאת עוסק ב"את הבנים תקח לך", הרי אין הוא טרוד בענין אחר, ועבורו זוהי מצוה קלה לקיום, ללא שום הפרעות מטרדותיו, וללא חסרון כיס.
ולכן בחרה התורה להבטיח את השכר "למען ייטב לך... " דוקא במצות שילוח הקן, כי אילו היה השכר מופיע במצוה אחרת, ניתן היה לחשוב, שהתורה הבטיחה בהן את השכר "למען ייטב לך והארכת ימים" משום שקיומן כרוך לעתים בקשיים, ואי אפשר היה להסיק מהן ששכר זה מובטח גם בשילוח הקן, שאינה כרוכה אף פעם בקשיים. לכן נאמר "למען ייטב לך..." דוקא בשילוח הקן, כי מכך אפשר להסיק בקל וחומר לגבי כל שאר המצוות, כדלעיל.
הערות
- 1. ומ"ש רש"י "מצוה קלה שאין בה חסרון כיס" (ולא "ואין בה כו'"), של' זה יש לפרשו גם ש"אין בה חסרון כיס" הוא (לא ענין נוסף כ"א) ביאור על "מצוה קלה", הוא לפי שמצוה שיש בה חסרון כיס, גם כשאין בה מניעות אחרות, קשה לקיימה מצד הח"כ שבה*. אבל פשוט ש"שאין בה חסרון כיס" הוא רק פרט אחד ב"מצוה קלה", כי כו"כ מצות חמורות ישנן שאין בהן חסרון כיס.
- 2. להעיר מפרש"י ויגש מו, כט בסופו.
- 3. *) אלא שמ"מ הוזקק לפרש "שאין בה חסרון כיס" - כי הלשון "קלה" עצמו מורה רק על העדר הטרחא, ולכן מפרש שהכוונה "קלה" כאן הוא גם "שאין בה חסרון כיס".
- 3. כב, א. וראה ג"כ פרש"י קדושים יט, לב.
- 4. פרש"י משפטים כג, ה. ב"מ ל, א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.