131

ההסבר לכך הוא:

החידוש של קול השופר של אלול - הן בענין החרטה על העבר, והן בענין הקבלה להבא - הוא בעיקר לגבי ההתעוררות, ש"יש לאדם תחושה כלשהי של אידשביעות רצון מעצמו, מדוע הוא ישן כה מאוחר", עד עתה, וש"אין לישון בזמן כזה" - מכאן ולהבא.

ולאחר התעוררות התשובה בחודש אלול, מגיעים אחר כך, בראש השנה, גם לשלימות של "וחזרו בתשובה", מפני ההכנה של "וחפשו במעשיכם" - לתשובה של "מלכיות", ועד שמגיעים גם לדרגות הנעלות יותר בתשובה -

"וזכרו בוראכם... ", ו"הביטו לנפשותיכם...", שהם כנגד "זכרונות" ו"שופרות".

ג. שלוש דרגות בשלושה סוגי קולות

שלוש דרגות אלו בתשובה נרמזות בשלושת סוגי הקולות: תקיעה, שברים ותרועה5.

מכך שבחודש אלול תוקעים, בנוסף לתקיעה, גם שברים ותרועה, ואף - לפי מנהגנו - את סדר התקיעות כולו: תשר"ת תש"ת תר"ת>, מוכח, שבהתעוררות של אלול, החל מיום א' באלול, נמצאות בהעלם (לא רק

שלימות התשובה שכנגד מלכיות, אלא) גם דרגות התשובה שכנגד זכרונות ושופרות, הנרמזות בקולות של שברים ושל תרועה. והגילוי הוא רק בראש השנה.

לפי זה יובנו דברי ה"טור": "שנאמר עלה אלקים בתרועה... לכן התקינו חז"ל שיהו תוקעין בראש חודש אלול... וכל החודש... שנאמר אם יתקע שופר בעיר...": בגלוי זהו רק ענין של "יתקע שופר...", החרדה הכללית ", וההתעוררות מהשינה. אך ההתעוררות היא באופן*, שיש בה בהעלם (ובראש השנה מתגלה) הענין של "עלה אלקים בתרועה...", דרגת התשובה שבראש השנה, עד ל"הביטו לנפשותיכם" - הדרגה הגבוהה ביותר בתשובה הנרמזת בקול "תרועה".

יד יש צורך גם במעשים

לכך רומז רש"י בשני פירושיו על "הירא ורך הלבב": בתחילה מובא פירושו של רבי עקיבא, שלפיו אין לומר ש"הירא ורך הלבב" הוא "הירא מעבירות שבידו", כי מיד כשהוא ירא מעבירות שבידו ומתעורר, ולו רק בהתעוררות כללית, נעשה אפילו רשע גמור לצדיק גמור. אך, מיד לאחר מכן מביא רש"י את הפירוש השני, שעדיין