123
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ג) מפני הסיבה ש"השטן מקטרג בשעת הסכנה"5, צריכים היו כולם לפחד לצאת למלחמה*, שהרי "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא""'. מדוע אומרים, שדוקא "הירא מעבירות שבידו ילך וישוב לביתו", כלומר - רק סוג מסויים*' של עבירות 9?
שאם לא ישמע כו'", כותב רש"י אחרי* "מי האיש הירא .. מעבירות שבידו", ולא בפסוקים שלפנ"ז. - וראה בש"ח.
5 בגו"א כאן: שאליבא דריה"ג, מכיון ש"ה' אלקיכם ההולך עמכם גו' להושיע אתכם" - "לא נקרא שעת מלחמה שעת סכנה". ולפ"ז אפשר לומר (בדוחק עכ"פ), שבנוגע לכל ישראל אין חשש "פן ימות במלחמה" - אף שהשטן מקטרג בשעת הסכנה - מכיון שהמלחמה אינה שעת סכנה. ושאני מי שעבר על עבירות חמורות, שאין הקב"ה עמו ר"ל (וע"ד מ"ש בגו"א בענין "אם לא ישמע לדברי הכהן").
אבל, ע"פ דרך הפשט, פשוט שמלחמה היא שעת סכנה, כנ"ל הערה 13. וראה גם רש"י תצא כג, יו"ד: "כי תצא גו' ונשמרת - שהשטן מקטרג בשעת הסכנה" (ופשוט, שהסכנה אינה מצד "כל דבר רע", כ"א ש"כי תצא גו'" מצד עצמו הוא שעת סכנה, ולכן "ונשמרת גו"'").
6 וכמובן ממה שחשש יעקב "פן יקראנו אסון" בנוגע לבנימין, לפי שהשטן מקטרג כו' (ראה בהנסמן בהערה 12).
7) קהלת ז, כ.
8) ראה סוטה מג, אדב.
9) וגם: מכיון שלפי פירוש זה חוששת התורה שבעלי עבירה ימותו במלחמה, הרי (א) גם בעלי עבירה שאינם יראים צריכים לחזור, ולא רק הירא מעבירות שבידו. (ב) הטעם שצריכים לחזור הוא - כדי שלא ימותו ולא רק מצד "ולא ימס גו'".
ד. שני סוגי מורא
ההסבר לכך שרש"י צריך לפרש את "הירא ורך הלבב" הוא, שבלימוד הפסוק ללא פירוש רש"י מתעורר קושי:
כאשר יוצא למלחמה אדם המפחד, הוא מסכן את שאר אנשי החיל ואת כל מהלך המלחמה, כנאמר "ולא ימס את לבב אחיו כלבבו". ואם כך, צריך היה להכריז את ההוראה החשובה ביותר - "מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו" - ראשונה. מדוע מעכבים זאת עד לסוף, לאחר ההכרזות "מי האיש אשר בנה בית... נטע כרם... ארש
אשה"? הקושי אף מתגבר: ביציאה למלחמה, ההכרזה הראשונה, של
הכהן, היא "שמע ישראל... אל ירך לבבכם אל תיראו...", ומיד לאחר מכן - "ודברו השוטרים... מי האיש אשר בנה... ילך וישוב לביתו"'*. ולפי זה קשה יותר: מדוע אין ההכרזה "מי
הערות
- 1. *) כ"ה בדפום הראשון. ועוד. ובכמה דפוסים הוא בפסוק ז?
- 2. שופטים ג שיחות 9
- 0. בסוטה מב, סע"א ואילך: "בספר מה הוא אומר שמעו דברי מערכי המלחמה וחזרו, במלחמה מה הוא אומר אל ירך לבבכם כו'". ומפשטות הסוגיא שם (ראה לח"מ הל' מלכים פ"ז ה"ב, שכ"ה לפי פרט"י) מוכח, ש"מי האיש גו'" אמר רק בספר. ולפ"ז אמר "אל ירך לבבכם" - לאחרי "מי האיש". אבל פשוטו של מקרא ה"ה, ש"אל ירך לבבכם" אמר לפני "מי האיש".
- 4. ולהעיר מרמב"ם שם ה"ג, ובלח"מ שם (ה"ב) "שדחקו סדר הכתוב". אלא שלפי הרמב"ם - דרך ההלכה - סדר הכתוב הוא בעת עריכת המלחמה, וההתראה דספר - לא איירי בה קרא. משא"כ לפי דרך הפשט - שתי ההכרזות (ובהסדר שנאמרו בכתוב) היו "כקרבכם אל המלחמה - סמוך לצאתכם מן הספר" (לעיל כ, ב. פרש"י שם).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.