122
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
נזק אף אם יצא למלחמה. ואין מובן: כיצד אפשרי "איש הירא ורך הלבב", הפוחד לצאת למלחמה?
כדי ליישב קושי זה, אומר רש"י בפירושו השני: "הירא מעבירות שבידו" - שמדובר על אדם שעבר עבירות - לא עבירות חמורות שחייבים עליהן מיתה. אך ידוע, ש"השטן מקטרג בשעת הסכנה"", ולכן הוא חושש לצאת למלחמה.
משום כך ממשיך כאן רש"י ואומר "ולכך תלתה לו תורה...< כיון שהחשש "פן ימות במלחמה" מתאים רק לגבי "בעל עבירה", כדלעיל, מתעוררת השאלה: ממה נפשך, אם הוא איננו בעל עבירה, אין הוא צריך לחזור גם כאשר בנה בית וכו', כי אין הוא צריך לחשוש "פן ימות במלחמה". ואם הוא בעל עבירה - עליו לחזור מפני "עבירות שבידו", אף אם לא "בנה בית... "? לכן אומר רש"י "ולכך תלתה לו תורה... שלא יבינו שהם בעלי עבירה...".
ג. ההסבר א'נו מתקבל לפי הפשט
אך לאמיתו של דבר, אין להסביר כך:
א) בדרך הפשט אין לשאול מדוע חוששת התורה "פן ימות במלחמה"*'.
שופטים ג
ועל-אחת "כמהדוכמה אין לשאול כיצד ייתכן שאדם יפחד לצאת למלחמה**.
ב) אילו היה נדרש הסבר בדרך הפשט לחשש "פן ימות במלחמה", היה רש"י מסביר זאת בפעם הראשונה שמופיע הענין בפסוק, ולא היה ממתין מספר פסוקים מאוחר יותר+*.
הערות
- 2. כדפרש"י לעיל מקץ מב, ד. ויגש מד, כט.
- 3. ואף שהובטחו "כי ה"א ההולך עמכם גו' להושיע אתכם", הרי
- 3. (א) אפשר שזהו בנוגע להכלל, ולא בנוגע
- 4. ליחידים. וראה רמב"ן כאן (פסוק ד'): "בדרך הארץ בכל המלחמות ימותו אנשים גם מכת הנוצחים". (ולהעיר, שאפילו במלחמת מדין - אף שהיתה ע"י משה [שההנהגה על ידו היתה - באופן שלמעלה מהטבע (ראה לעיל ע' ...56 ובהנסמן שם)], מ"מ כאשר "לא נפקד ממנו איש - (אזי) ונקרב את קרבן ה'" (מטות לא, מטדנ). ומכ"ש "כי תצא למלחמה גו'" דפרשתנו, שמדובר ע"ד המלחמות שלאחרי הסתלקות משה).
- 5. (ב) (אפילו את"ל שההבטחה היא גם בנוגע ליחידים), הרי אפשר, שגם בלי קטרוג השטן יגרום החטא (ראה פרש"י לעיל וישלח לב, יא - שאינו מטעם ד"השטן מקטרג בשעת הסכנה" שזה מודיע רש"י לאחרי זה (בפ' מקץ שם) ובהדגשה "מכאן" - ולא בפ' וישלח). וגם - כשהחטא או בסוג העבירות ד"הירא מעבירות שבידו" (ראה לקמן בפנים), כדמוכח בפרש"י וישלח שם.
- 13. וראה לעיל הערה 6.
- 4. ומ"ש רש"י "ישוב פן ימות, שאם לא ישמע לדברי כהן כדאי הוא שימות" הוא
- 8. [לא לפי שהוקשה לי: מכיון שאין מיתה בלא חטא הרי אין מקום להחשש "פן ימות במלחמה" - כי (נוסף לזה שבדרך הפשט אי"ז קושיא, כבהערה 3) לפ"ז הו"ל לרש"י לפרש זה בפסוק ה' שלפני זה, כמ"ש בפנים - כי אם]:
- 9. לפי הפי' שהחוזרים על בית כרם ואשה הוא - כדי "לכסות על החוזרים בשביל עבירות שבידם" ולא מצד עצמם, אינו מובן מ"ש "פן ימות (הבונה בית) במלחמה"? ולכן מפרש, שלאחרי שצטוו "ילך וישב לביתו" - אף שהטעם להציוי מלכתחלה הוא בכדי לכסות כו' - אם לא ישמע לדברי הכהן כדאי הוא שימות.
- 10. ועפ"ז מובן בפשטות מה שפירוש זה "ישוב ..
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.