118
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
כיצד נלמדת מ"וימת חנניה" הוכחה לכך שבכל מיתה בידי שמים "מת ממש", כדלהלן בסעיף ט'.
בכך מובן גם מדוע אין אדמו"ר הזקן מביא הוכחה לדבריו מחבריה דמיכה ומעדו הנביא - כי ממיתתם אין הוכחה לגבי כל מיתה בידי שמים, שאף בה "מת ממש", כדלהלן בסעיף '.
4 דין ד' מיתות - רק כעבור "שנתים *מים"
נבואתו של חנניה בן עזור התבררה כנבואת שקר רק שנתים לאחר שנאמרה, כשראו שהנבואה "בעוד שנתים ימים... " אינה מתקיימת,
שהרי נבואתו היתה "לטובה", ו"כל דבר טובה שיגזור הא-ל אפילו על תנאי אינו חוזר"?, וכיון שנבואתו לא התקיימה, התברר ש"הבטחת את העם הזה על שקר".
אך כל עוד לא עברו שנתים אלו, אי אפשר היה לקבוע בודאות שהוא נביא שקר, ולכן אי אפשר היה לדונו.
שופטים א
וכיון שבית דין של מטה לא יכול היה לדונו עד כעבור "שנתים ימים", גם "דין ד' מיתות" מלמעלה לא יכול היה להתבצע. כי הענין של "דין ד' מיתות" הוא, שמלמעלה מבצעים את מה שצריך לקבוע בית דין שלמטה, ולכן לא ייתכן שיענישו מלמעלה בדין ד' מיתות, כאשר בית דין של מטה לא יכול היה לדונו.
כי בפשטות מסתבר, שכאשר גלוי כלפי שמים שלמטה אף פעם לא יתברר הדין, ובית דין של מטה לא יוכל אף פעם לדונו, הרי דין זה של אדם זה מוגדר כמקרה שבו "בטלו סנהדרין", ואז מענישים אותו מלמעלה בלי להתחשב בכך שדינו לא התברר בבית דין שלמטה'. אך כאשר כלפי שמיא גליא שדינו יתברר מאוחר יותר למטה, הרי כל זמן שבית דין של מטה אינו יכול לדונו - אין מענישים אותו גם מלמעלה.
לכך מתכוון אדמו"ר הזקן בציינו את המקור "בירמיהו": בירמיהו? נאמר "וימת חנניה הנביא בשנה ההיא", לפני שחלפו "שנתים א ימים". מכך מובן, שהוא לא מת בדין ד' מיתות שהוא
הערות
- 7. רמב"ם הל' יסוה"ת פ"י ה"ד = ע"פ מ"ש בירמ" שם, ז"ט.
- 8. ספרי ורש"י פרשתנו יח, כא. רמב"ם שם.
- 9. במהרש"א שם (נעתק לעיל סעיף ב'), שזה שלא דנו אותו למיתה הוא, לפי שכבר בטלו סנה' או לפי שרבים מרשעי ישראל עזרו לו. ומזה מוכח, דס"ל שגם קודם שעברו שנתים ימים ידעו שהוא נביא שקר. אבל לפענ"ד ממ"ש בספרי ורש"י (נסמנו בהערה הקודמת) "עתידין אתם לומר כו'", מוכח דס"ל כבפנים.
- 4. וע"פ מ"ש לקמן ס"ח שמה שלא ידעו מקודם שהוא נביא שקר הוא, לפי שלפנ"ז הי' נביא אמת
- 5. - אפשר שפירוש המהרש"א הוא אליבי' דהתרגום (הובא לעיל סעיף ד') שסובר שכוונת הכתוב ב"הנביא" היא נביא שקר.
- 6. אבל לפ"ז צ"ע מה שמפרש בפשיטות אליבי' דהתרגום - ולא כבירוש' וספרי.
- 0. ראה מכות י, ב. רש"י משפטים כא, יג. תוד"ה מיום (סנה' לז, ב).
- 1. כח, יז
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.