93
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
6 לקוטי
אינם תופסים מקום אצלו, והוא אף מנצלם "לשם שמים", או באופן של "בכל דרכיך דעהו"*', הרי הוא "עושה סוכתו קבע": הוא הופך את עניני העולם, אשר כשלעצמם הם בבחינת
"סוכתו" בלבד, עראי, לדירה לו יתברך, ואז הם הופכים להיות "קבע".
וזהו הפירוש השני של "ולמקנהו עשה סוכות": היהודי מביא לידי כך שגילוי בחינת ה"מקיף" של הסוכה יאיר גם ב"מקנהו"', ב"מאכלים שהוא אוכל".
עשרים באפ ג
וכיון שגם הדברים הגשמיים נעשים דירה לה' יתברך, הרי "דעתו של אדם... במקום מזונותיו" - לא מפני ש"מזונותיו" כשלעצמם תופסים אצלו מקום, אלא מפני שהוא מקיים בהם מצות סוכה ועושה מהם דירה לה' יתברך.
וכיון שהענין ש"דעתו... במקום מזונותיו" נובע מכך ש"ולמקנהו עשה סוכות" - משפיע ה"מקיף" של הסוכה, שבגינו כל ישראל הם אחד, גם על עניניהם הגשמיים ("מזונותיו"), שגם בהם יהיו ישראל מעורבים ומאוחדים ביניהם - ולכן הסוכה "מערבת"*.
הערות
- 5. טושו"ע או"ח סרל"א. וראה לקוטי שיחות [המתורגם] ח"ג ע' 161, 187. ח"ו ע' 197.
- 6. ראה בונה ירושלים ע' צה (מאמרי אדה"ז - הקצרים ע' יז).
- 3. אלא שמ"מ "ויבן (דוקא) לו בית (משא"כ) ולמקנהו עשה (רק) סוכות" - כי הבירור שמדברי הרשות מגיע רק בבחי' "לבוש מלכות" ודוקא ע"י תומ"צ ממשיכים בחי' "כתר מלכות" (ד"ה בראשית ברא תש"ה פ"ל ובכ"מ), ומכיון שנש"י מושרשים בהעצמות (בחי' כתר מלכות), לכן עבודתם בהבירור ד"מקנהו"[באופן ד"לשם שמים", ואפילו באופן ד"בכל דרכיך דעהו"] הוא רק באופן ד"סוכות". ועיין בלקו"ש ח"ו שם ובהנסמן שם.
- 7. לשון אדה"ז ב"בונה ירושלים" (מאמרי אדה"ז שם).
- 5. (משיחות כ' מנחם-אב תשי"ב, שמחת בית השואבה תשי"ג)
- 8. ואף שהאחדות שמצד הגילוי דסוכות הוא באופן שלאחרי חגה"ס אפשר להיות "פרידתכם" שלכן צ"ל "עכבו עוד יום אחד" (רש"י אמור כג, לו. פינחס כט, לו. בחיי פינחס שם, לה) כי דוקא האחדות דשמע"צ קיימת גם לאחר החג (ראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"ב ע' 135 ואילך) - בכל זה, בימי הסוכות עצמם, הסוכה מערב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.