87
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
₪ לקוטי
אחרת בשם אחר מהווה קושי. אכן אלה הם שני שמות שונים לאותה משפחה.
[ויש לומר: כיון שאת התירוץ "תרי תנאי..." אומרת הגמרא רק כדי ליישב את הקושי "מני מתניתין... ליתני... שניה", כיון שרואים שהמשנה מתבטאת בביטוי "שניה" לגבי בני פרעוש, ועקב כך מחדשת הגמרא "תרי תנאי...", ושאחת משתי המשפחות - בני פחת מואב או בני עדין - אינה מבני דוד ולא מבני = יואבי, מובן, שבענין שתי הברייתות עצמן, שעליהן אין הגמרא אומרת "תרי תנאי", אפשר להסיק', שביניהן אין מחלוקת, ו"בני פחת מואב" ו"בני = עדין" זוהי אותה%
4 שגם זה הוא חידוש. כי מפשטות הלשון והענין ד"תנא בני כו'" וד"ת"ר כו'" משמע, דרק ב' פירושים ישנם בפחת מואב ובעדין (ורק הקושיא "מני מתניתן כו'" מכריחה לומר דלמתניתן יש עוד פירוש).
65 אפילו באם נאמר שזה שמשפחה אחת נקראת בב' שמות הוי קושיא - כי אין לחדש "תרי תנאי כו'" (אפילו מכח קושיא חמורה) כשלא נמצא זה בש"ס (ראה יד מלאכי כלל תרמד. ואפילו לפי דיעה השני' שם שכן אפשר לחדש, הרי פשוט שלא כאו"א שיש לו קושיא יכול לחדש כן).
ובפרט בנדו"ד, שמזה שמקשה הגמרא ממ"ש במשנה "באחד בטבת כו' שני", מוכח שס"ל להש"ס שאין זה קושיא (כנ"ל בפנים), ועד שגם להמסקנא מקשה התוס' דלא נאמר תרי תנאל ואליבא דר' יוסי.
6 בלקו"ש שם ע' 86 ואילך, שמכיון שאין שייך פלוגתא במציאות, יש לומר, שבני פחת מואב, וכן בני עדין, היו מזרע דוד ומזרע יואב, ופלוגתת ר"מ ור' יוסי וכן פלוגתת ר' יהודה ור' יוסי היא רק מה היתה הסיבה שעוררה אותם לנדב (בעשרים באב ובעשרים באלול, כשלא הי' אפשר
עשרים באפ א
משפחה"].
וכיוון שאותה משפחה נקראת לגבי כל אחת משתי הנדבות בשם שונה, מובןף, שנדבת העצים בעשרים באב
הערות
- 1. לכרות עצים כדלקמן סעיף ב*): אם מפני שהיו בני דוד, או מפני שהיו בני יואב.
- 2. ועפ"ז אפשר לומר, שגם לפי המשנה, בני פחת מואב ובני עדין הם משפחת אחת, (דאין שייך פלוגתא במציאות, כנ"ל). ומה שאינו אומר "שבי" הוא לפי שנדבתם בשני זמנים אלו היא מצד ב' סיבות, כדלקמן בפנים. אלא שמ"מ מכריח הש"ס לומר "חרי תנאי כו'" - כי אליבא דר"מ ור' יהודה שב' פעמים נדבו להיותם בני דוד, וכן אליבא דר' יוסי שב' פעמים נדבו להיותם בני יואב (שהרי "פחת מואב" ו"עדין" לפי דיעות אלו הוא דוד או יואב, ומדנקראו במשנה "בני פחת מואב" ו"בני עדין" מוכח שנדבתם היתה להיותם בני דוד או בני יואב), הוצרך לשנות "שני'", כבבני פרעוש. ולכן מכריח ש"תרי תנאי כו'", היינו שתנא דמתניתן ס"ל ש"פחת מואב" או "עדין" הוא אדם אחר, ואותה המשפחה היו גם מזרעו, וזהו שעורר אותם לנדב. (אלא שמלשון רש"י "משפחה אחרת הן" מוכח דלא כנ"ל).
- 7. ע"פ מ"ש בפנים [וע"פ הנראה בהסברת דעת ה"תנא" וה"ת"ר" - דמסתבר למעט מספר משפחות המתנדבות לעצים אז (כיון שהיו עניות וכו' אז) - דאי לאו הכי: מאי דיחוק" לפרש: הן הן כו'], י"ל דגם החולקים על ר' יוסי ס"ל דפחת מואב היינו עדין.
- 8. ואפילו לפי המשנה, שלפי מסקנת הש"ס היו ב' משפחות - הרי נוסף להמבואר לעיל הערה 6 שי"ל שגם לפי המשנה הם משפחת אחת) מזה עצמו שמסופר בש"ס שבעשרים באב הי" קרבן העצים דבני פחת מואב ובעשרים באלול - דבני עדין, מוכח שב' זמנים אלו שייכים לפחת מואב ולעדין.
- 5. ומכיון שבביהמ"ק היו ב' העבודות - ושתיהן
- 6. *) ועפ"ז יומתק יותר (נוסף להמבואר להלן הערה 9) מה שבגמרא מעתיק גם התיבות "בעשרים בו" "בעשרים באלול" - כי הפלוגתא היא, מה עורר אותם לנדב בימים אלו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.