81
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
6 לקוטי תוכנה של פרשת ואתחנן, מלשון "מתנת חנם"*', הוא המשכה (מתנה) מלמעלה. לכן גם תוכן הבקשה "ואתחנן" הוא, שהכניסה לארץ ישראל תהיה על ידי משה, "פני משה כפני חמה""', שהמושג "פני חמה" מורה*' על המשכה מלמעלה.
זהו ההסבר לכך שאילו היתה הכניסה לארץ נעשית על ידי משה, היא היתה מתרחשת באופן שמעל הטבע, ושבע האומות לא היו נלחמות בישראלל' -
כי מפני גילוי האור והכוח מלמעלה, אשר "נמשך" למטה על ידי "פני משה כפני חמה", אין כלל מקום להתחשבות ב"טבע" העולם ובאומות העולם, ולהיפך, הם מתבטלים מפני כך, כנאמר'? "נמגו כל יושבי כנען, תפול עליהם אימתה ופחד".
לעומת זאת, תוכנה של פרשת עקב הוא שבני ישראל נמצאים במצב שבו אין מאיר בהם מצד עצמם גילוי האור שמלמעלה, בדומה ל"עקב" שבאדם, שאין מאירה בו בגלוי חיות הנפש,
עקב ג
ובכל זאת הם מקיימים את המצוות
מצד העבודה הרוחנית שלהם - "תשמעון... ושמרתם ועשיתם אתם"??.
זהו ההסבר לכך שתוכן הבקשה שבפרשת "ואתחנן" קשור לראיה - "אעברה נא ואראה..."2, לעומת פרשת עקב, שבה נאמר "והיה עקב תשמעון...", כי מצד גילוי האור מלמעלה הרי אלקות היא בבחינת פשיטות, ראיה - רואים את הדבר, ואילו מצד עבודת הנבראים אין הם מגיעים לדרגת ראיה באלקות, וככל שיזדככו, עדייץ אצלם המציאות בפשיטות, ואלקות בהתחדשות', בבחינת שמיעה - שומעים אודות הדבר",
והרי אינה דומה שמיעה לראיה5.
ו4 שמיעה חודרת לעומק
אמנם, על ידי ראיה מתקבל הדבר אצל האדם ביתר עוצמה וודאות מאשר על ידי שמיעה*, אך הודאות היא רק מצד הדבר שרואים, ולא מצד האדם
הערות
- 6. ספרי, דב"ר, תנחומא (ג) ורש"י ר"פ ואתחנן.
- 7. ב"ב עה, א. ספרי ורש"י פינחס כז, כ. וראה לעיל ע' 64 בשוה"ג להערה 23.
- 8. אוה"ת ואתחנן ע' סה ואילך. צז ואילך.
- 9. ראה בארוכה לעיל ע' 9710; ע' 58.
- 0. בשלח טו, טודטז.
- 1. ראה אדר"נ ספל"א. ולהעיר גם מאוה"ת (ריש פרשתנו. שם ס"ע תצא. ריש ע' תקד) ש"והי' עקב תשמעון" קאי אעקבתא דמשיחא - זמן של העלם והסתר. ושם ע' תק ואילך שהו"ע "וידו אוחזת בעקב עשו".
- 2. ריש פרשתנו.
- 3. ואתחנן ג, כה. וראה לקו"ת ואתחנן ג, גדד.
- 4. ראה ד"ה בסוכות תשבו תש"ו פכ"ז. ובכ"מ. ועיין קונט' "ענינה של תורת החסידות" (נדפס גם בהוספה לספר הערכים חב"ד ח"א) הערה 6
- 5. מכילתא יתרו יט, ט.
- 6. ראה ר"ה כו, א: כיון דחזיוהו כו' לא מצו חזו לי' זכותא - אף שגם כשהדיינים שומעים מהעדים, ברור להם שהעדים אומרים אמת. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ו ע' 127 ובהנסמן שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.