76

8 לקוטי דוקא על ידי עבודה באופן של אתערותא דלתתא, ואילו באתערותא דלעילא כשלעצמה מגיעים רק לדרגת חיצוניות האור", שיש לה קשר מסויים לנבראים, לכן הראיה הבאה כמתנת חנם היא רק בדרגת הגילויים החיצוניים, ואינה מביאה לידי ההתבטלות האמיתית, כאמור לעיל בסעיף ד, לגבי הדרגה של "להשתחוות" הנובעת מ"ליראות" בבית המקדש*, שבהשתחויה זו היתה מעורבת גם מציאות הנברא.

זהו גם ההסבר לכך שהנחמה של שבת פרשת ואתחנן, שבת נחמו, היא על ידי הנביאים: כיון שבהמשכה מלמעלה למטה, ה"מטה" תופס מקום, לכן באה המשכה זו באופן שהמטה יוכל להשיגולי.

לאחר מכן צריכה העבודה להיות באופן של אתערותא דלתתא - מישראל לאלקות, מצד עבודתם העצמית"*, ולא מצד גילוי האור

7 לקו"ת שה"ש כב, ג. כג, ד ואילך.

8) ראה אוה"ת פ' ואתחנן (ע' סה, צג ובהנסמן שם), שבאם היו ממלאים בקשתו של משה "אעברה נא ואראה", לא הי' ענין הגלות כלל. ועפ"ז תומתק השייכות ד"אעברה נא ואראה" דפ' ואתחנן לענין "ליראות ולהשתחוות" דביהנז"ק.

9 ראה עד"ז לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 128 שגם הניסים הבאים בדרך המשכה מלמעלה למטה, מכיון שישנה איזו תפיסת מקום להמטה לגבי המשכה זו (שהרי ענינה הוא - שתה' ההמשכה למטה), יש להם אחיזה בטבע - גדרי המטה.

0) להעיר גם מההפרש שבין פרשת שמע (שבפ' ואתחנן) לפרשת והי" אם שמוע (שבפ'

עקם א

מלמעלה. זוהי המשמעות של "והיה עקב תשמעון", שגם בדרגה של "עקב", שאלקות אינה מאירה בה בגילוי, היהודי מתבטל* ומכניע את עצמו כלפי הקדוש-ברוך-הוא באופן של "תשמעון"**.

משום כך, ההפטרה של פרשת עקב היא "ותאמר. ציון עזבני ה' ואד' שכחני", שמרירות זו אינה נובעת מגילוי האור מלמעלה - להיפך, זהו מצב של "עזבני" ו"שכחני" - אלא מצד ה"מטה" עצמו.

הדבר קשור למבואר במדרש5, ש"ותאמר ציון. .. " היא תשובה ל"נחמו נחמו...": לאחר שהקדוש-ברוך-הוא אומר לנביאים שהם ינחמו את ישראל, אומרת על כך כנסת ישראל "עזבני ה' ואד' שכחני" - הם חפצים בנחמת הקדוש-ברוך-הוא בעצמו, ולא על ידי נביאים. ולכאורה: בני ישראל שמעו