74

16 לקוטי לנבראים. הוא מצמצם את עצמו, כביכול, לפי דרגת הנבראים, כך שיוכלו להשיגו<, אך לא לדרגת האלקות הנעלית מצמצום, שהרי שם "לית מחשבה תפיסא ביה כלל"*:.

יותר מכך: כיון ש"הוא לבדו הוא ואפס בלעדו ממש", לכן, כאשר עבודת האדם היא מצד הרגשת האור, שמעורבת בה מציאותו העצמית, הרי זו סתירה לגילוי עצמותו, ית'?.

דוקא על ידי עבודה מתוך קבלת עול - "עקב תשמעון", שבה אין מעורבים שכלו ומציאותו של האדם, דוקא על ידי כך מגיעים לגילוי עצמותו, כפי שהוא כשלעצמו3.

לפיכך נאמר "היה עקב תשמעון..." - "ושמר... את הברית ואת החסד אשר נשבע...", כי על ידי

5 בד"ה אלה הדברים שם, ש(גם) ההתקשרות של עבד הנאמן, היא מצד הרגש ההפלאה דאוא"ס (איך שהוא מופלא ומרומם מעולמות, וגם ההפלאה דאוא"ס מצד עצמו). אבל, גם הביטול שמצד בחי' זו הוא רק ד"כולא קמי' כלא חשיב", ש"יש כאן מציאות המרגיש .. (אלא) שמתבטל במציאותו ע"י הרגש זה". והביטול ד"אין עוד" - הוא מצד עצמות דוקא (ד"ה ולקחתם שם. אם בחוקותי שם).

6) הקדמת התקוני זהר - פתח אלי'. וראה ד"ה לך תרס"ו. תכלית חכמה (קונט' דרושי חתונה - בסה"מ קונטרסים ח"א) תרפ"ט.

7) ראה עד"ז תניא פל"ה (מד, ב).

8) ראה ד"ה קדוש אתה תרס"ז בהמשך תרס"ו (קרוב לסופו), שהעבודה דקב"ע מגיעה בבחי' העלם העצמי דא"ס ממש.

עקם א

עבודה בבחינת "עקב" נעשים3 כלי לעצמות.

מ"תשמעון" ל"ראה"

כבר הוסבר פעם בהרחבה", שהתכלית היא, שגם הענינים שמעל

9) בדוגמת העקב שבאדם, שפעולת הרצון [שאינו מציאות לעצמו, כ"א מרוצת והמשכת העצם - ד"ה אנכי תש"ג. ובכ"מ. וראה סה"ש תש"ד ס"ע 78 ואילך] היא בעקב יותר מבראש (ד"ה אין הקב"ה בא בטרוניא תרפ"ה. אני ישנה תש"ט ועוד).

0) לכאורה הי' אפשר לומר, שהעקב [שבאדם. ועד"ז בנמשל - העבודה דקב"ע] אינו מתייחס להרצון יותר מהראש, כ"א שהראש, להיותו כלי לשכל - השכל שבו מסתיר על הרצון, ובהעקב - לא ישנו הסתר זה.

אבל מהלשון בתו"א (א, ב) "ובבחינה זו נקרא הרגל ראש .. שסופן הוא תחלתן שבחי' הרגל נקרא ראש", משמע שמעלת הרגל "בבחי' זו" היא בדוגמת מעלת הראש בבחי' הגילויים. והיינו שנעיצת תחלתן בסופן הוא באופן, שבחי' סופן - רגל, הוא כלי לבחי' תחלתן - כמו שהראש הוא בלי לשבל.

וכן מובן גם מהענין ד"דירה בתחתונים", מה שדוקא התחתונים הם דירה לעצמותו ית' (ובעולמות העליונים - רק גילוי, שזהו "ירידה מאור פניו ית'" (תניא פל"ו. נת' בד"ה באתי לגני תשי"א פ"ה. וש"נ) - שזהו לא רק לפי שהגילויים שישנם בעליונים מסתירים על העצמות, ובעוה"ז - אין הסתר זה, אלא גם) לפי שההרגש שמציאותו מעצמותו - בעוה"ז, הוא בדוגמת והוא "כלי" ודירה להעצמות שמציאותו מעצמותו (אגה"ק סי' כ'. ביאוה"ז בשלח מג, ג. ביאוה"ז להצ"צ ע' ריד. וראה המשך ר"ה תרצ"ד בסה"מ תיש"א (פי"ד. ובד"ה בסוכות שם בתחלתו). מצה זו תש"ז פ"ב. ובכ"מ).

ומזה מובן גם בנוגע לעניננו, שהעבודה דקב"ע היא כלי להעצמות (משיחת ש"מ אייר תשכ"ה).

1) ראה גם לקו"ש [המתורגם] ח"ג ע' 241 ובהערה 12.