67

8 לקוטי ח. ב'ת שני - 'בעלי תשובה"

לפי כל האמור לעיל ניתן להבין את מעלתו של הבית השני על פני הבית הראשון"*:

בתקופת בית ראשון היו ישראל, באופן כללי ובעיקר, צריכים להיות בבחינת "צדיקים"'5. ולכן, עדיין לא היה אז ה"כוח" להפיכת העולם עצמו, מתוך העבודה שלו עצמו, לקדושה.

ואילו בתקופת בית שני, כאשר היו ישראל בדרגת בעלי תשובה, היה הבית השני באופן שגם הגשמיות מצד עצמה תהיה מקדש לקדוש-ברוך-הוא.

זהו ההסבר לכך שכורש, אשר אינו והודיל, ציוה לבנות את הבית

0 ראה גם לעיל ע' 28 ואילך.

1 שלכן בנין ב"ר הי בזמן דקיימא סיהרא באשלימותא (כנ"ל ס"ג), שהוא שלימות הלבנה בקבלתה מהשמש (ראה לעיל סעיף ה').

ולהעיר, שמה שבזמן שלמה "נתמלא דיסקוס של לבנה" הוא, לפי שהי' דור ט"ו לאברהם "שהתחיל. להאיר" (שמו"ר פט"ו, כו) - היינו, שזיכוך המטה בא בהמשך להאור שנמשך (לאברהם - שבעל* הבירה הציץ עליו) מלמעלה. (ולהעיר גם משמו"ר שם: "בראשון של ניסן מתחלת להאיר" - והרי הענין דחדש ניסן הוא המשכה מלמעלה).

2) ראה ליקוטי ביאורים (מז, ד (מאמרי אדהאמ"צ - קונטרסים (קה"ת, תנש"א) ע' קמד) - להרה"צ כו' ר"ה מפאריטש) שחסידי או"ה הם מק"נ (ומציין לשער חהמ"צ בסידור). ובפרש"י (ר"ה ג, סע"ב) בהא דכורש החמיץ "נעשה רשע", אבל אין מזה ראי' שנשתנה שרש נפשו עי"ז, וק"ל.

ואתחנןג

השני*, בדומה לענין התשובה - אשר על ידה שגגות נעשים לו כזכיות, ועד כדי כך שגם זדונות נהפכים לזכויות.

ט. שת נחמות בבית השלישי

זהו ההסבר לשתי הנחמות - הן "על בית ראשון" והן "על בית שני", מפני שבכל אחד מהם יש מעלה על פני השני:

מעלתו של הבית הראשון היא, שהיה בו אור נעלה יותר. כיון שישראל היו בבחינת צדיקים, כדלעיל, הם היו כלים מתאימים יותר לאלקות, ולכן, גם בית המקדש היה באופן כזה.

אך מצד העבודה הרוחנית של העולם עצמו, הבית השני נעלה יותר, כפי שהוסבר לעיל.

זהו ההסבר לכך שהבית השני היה גדול מהבית הראשון "בבנין" (מקום) ו"בשנים" (זמן)* - כי ה"עולם" מוגדר* במקום ובזמן.

וזהו החידוש של הבית השלישי, שבו התאחדו שתי המעלות גם יחד* - "נחמו" על בית ראשון, ו"נחמו" על בית שני.