65

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

6 לקוטי

תורה, מצוות ותשובה

שלשה ענינים אלו - המשכה מלמעלה, זיכוך הנבראים מצד גילוי אור, וזיכוכם מצד עצמם - הם באופן כללי בעבודת האדם: תורה, מצוות (או תפילה), ותשובה:

התורה היא המשכה מלמעלה - "נתן לנו את תורתו", "משה קיבל משה תורה ומסרה...". גם לימוד התורה, על"אף שהאדם צריך ללמוד ולהבין, עד אשר יתאחד על ידי הבנתו עם התורה שאותה הוא לומד* - אך העיקר בכך אינו שיוסיף בכך מעצמו, אלא, להיפך, עליו לעמול כדי להבין את דברי התורה, כדי לגלות את מה שהתורה אומרת.

לעומת זאת, כוונת המצוות היא בעיקר - עשיית הקלף, הצמר וכו' לתפילין ולציצית, "ועשיתם אותם" - לחדש וליצור כביכול, את המצוה*. כביטויים "מעשין על הצדקה">, "כופין" - בכך יש כפיה והתבטלות הנעשות על ידי האדם המקיים את המצוה, כלשון המדרש'" "לצרף בהם את הבריות".

ובנוסף לכך: המצוות אפשריות רק בצירוף מקיים המצוה. כל המשמעות של מצוות, ציוויים, היא הוראה לאדם

ואתחנןג

- לעומת התורה, המתקיימת אף לפני שהאדם לומד אותה.

כשם שיש הבדל בין התורה למצוות לגבי האדם, כך יש הבדל, ואף מודגש יותר, לגבי העולם בכלל:

התורה עוסקת בדברים גשמיים, אך אין היא "מתלבושת" בהם, אלא רק דנה אודותם*. ואילו המצוות "מלובשות" ממש בדברים הגשמיים שבהם מקיימים את המצוה, שהם עצמם ייהפכו לקדושה.

זהו אחד הטעמים לכך שהתורה מושווית ל"אור היום", ואילו המצוות דומות ל"אור הנר"*, כי* אור היום

הערות

  1. 4. תניא פ"ה.
  2. 5. ויק"ר פל"ה, ו. וראה סנה' צט, ב. זח"ג קיג, א.
  3. 6. ב"י ליו"ד סי' רמח. וראה סנה' צט, ב. וראה ד"ה ויטע אשל תרצ"ט פ"ד. ובכ"מ.
  4. 7. ב"ר רפמ"ד וש"נ.
  5. 8. "ולשון התלבשות (בתורה) הוא רק שם המושאל בלבד" (ד"ה ויאמר משה תש"ד פ"כ).
  6. 9. כמ"ש (משלי ו, כג) כי נר מצוה ותורה אור. ומזה שאמרו (סוטה כא, א) "מה אור מגין לעולם כו' כיון שעלה עמוד השחר" "משמע דאור היינו אור היום .. ולא כמ"ש בשל"ה (בתחלתו) מדורה גדולה" (אוה"ת משלי שם ריש ע' תקסט. קונטרס עץ החיים בתחלתו).
  7. 0. בסוטה שם: "תלה הכתוב את המצוה בנר ואת התורה באור .. מה נר אינה מגינה אלא לפי שעה אף מצוה כו' מה אור מגין לעולם אף תורה כו'". אבל אין מזה סתירה למ"ש בפנים, כי מה ש"מצוה אינה מגינה אלא לפי שעה" ו"תורה מגינה לעולם" היא מצד מעלת האור של התורה והמצות עצמם
  8. 8. [שהמצות תלויות בזמן (ומקום), ולכן מגינות לפי שעה, משא"כ התורה שהיא למעלה מהזמן היא מגינה לעולם - עיין אוה"ת שם ע' תקע. קונט' עה"ח ספ"ב].
  9. 9. אבל בנוגע להבירור שבאדם (הלומד או מקיים המצוה), ועד"ז בנוגע לדברים הגשמיים (שהתורה מתלבשת לדון בהם או שמקיימים מצות בהם), הבירור שע"י המצות הוא בפנימיות יותר.
  10. 10. וכמו אור היום ואור הנר, שבנוגע למעלת האור עצמו, אור היום הוא נעלה יותר, אבל בנוגע

מצוטט ב־4 עמודים

  1. תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשכ"ט לקו"ש ח"ט ע' 65
  2. מאמרים מלוקטים בס"ד. ש"פ וירא, כ"ף מרחשון ה'תשל"ז לקו"ש ח"ט ע' 65
  3. מאמרים מלוקטים בס"ד. יו"ד שבט, ה'תשכ"ט לקו"ש ח"ט ע' 65
  4. מאמרים מלוקטים בס"ד. ש"פ אמור, י"ט אייר, ה'תשל"ז לקו"ש ח"ט ע' 65

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.