59
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ראש", בדומה למעלה שב"פני לבנה", בחינת מלכות, על גבי "פני חמה", מפני הענין של "נעוץ תחלתן בסופן"'*.
זהו הקשר של תפלין של יד, כענין עיקרי, ל"פני יהושע כפני לבנה". בחיצוניות, הרי זה משום שאילו היתה הכניסה לארץ ישראל נעשית על ידי "פני משה כפני חמה", לא היה צורך כל כך בתפלין של יד - יחודא תתאה. ובפנימיות הענינים הרי זה מצד המעלה של יחודא תתאה לגבי יחודא עילאה, שעיקר ה"בירורים" נעשה דוקא על ידי עבודה של יחודא תתאה*. בדומה למעלה של "וטרף
זרוע אף קדקד" לעומת "יראו ממך"*.
ג ראיה ושמיעה
כל הענינים בתורה מדוייקים
לחלוטין. מכך מובן, שגם ההבדל
ואתחנן ג
השני בתפלין - שדוקא במשנה תורה נוספו הפרשיות "שמע" ו"והיה אם שמוע", קשור לאמור לעיל. הפרשיות "קדש" ו"והיה כי יביאך"* קשורות לאופן העבודה שמצד "פני משה כפני חמה", ואילו הפרשיות "שמע" ו"והיה אם שמוע"" - לאופן העבודה שמצד "פני יהושע כפני לבנה".
כדי להבין זאת יש להקדים ולציין, שהפרשיות "קדש" ו"והיה כי יביאך" הן בבחינת מוחין - חכמה ובינה, ואילו "שמע" ו"והיה אם שמוע" הן בבחינת דעת, הנחלקת לחסד וגבורה, מדות*.
זהו ההסבר בפנימיות לכך שארבע הפרשיות נחלקות לשני סוגים - "טט בכתפי" ו"טט באפריקי" - כי המדות נובעות מב' כתפין דאריך, הנרמזות ב"כתפי", ואילו מוחין נובעים מב' פרקי הידים דאריך, הנרמזים ב"אפריקי"??.
לפי זה מתעוררת השאלה: אם בתפלין של בני ישראל במדבר היו שני בתים ללא פרשיות, והם היו רק כדי להגדיל את זכרון יציאת מצרים, המופיע בפרשיות "קדש" ו"והיה כי יביאך", יוצא, שכל ארבעת הבתים
הערות
- 3. אוה"ת שם ס"ע שמ.
- 4. שעה"ת שם.
- 5. קונט' עה"ח פ"ט. ובכ"מ.
- 66. ואין סתירה לזה מהמבואר בקונט' עה"ח פ"ז, שעל העבודה דיחו"ת "יש כמה מונעים ומעכבים" ו"בנקל שיפול ממדרגתו ח"ו", ודוקא מצד העבודה דיחו"ע "יתפרדו כל פועלי און, שמתבטלים כל המניעות והעיכובים" - כי בנוגע להניצוצות כו' מכיון שיחו"ע היא למעלה מהעולם כו', הרי ביטול המניעות והעיכובים הוא מצד גילוי אור שלמעלה מהם כו', בחי' "ויראו ממך" - ואפשר שיהי' רק ביטול לפי שעה, ולאחרי שנפסק הגילוי יהי" הרע חוזר וניעור. משא"כ בהעבודה דיחו"ת, מכיון שהיא שייכת ופועלת בה"יש", הרי הניצוצות נתבררו ונכללו בקדושה, והרע נטרף ובטל. משא"כ בנוגע לאדם שעבודתו ביחו"ת כו'.
- 7. לא רק מצד זה שהפרשיות קדש וה" כי יביאך שייכות ליצי"מ והפרשיות שמע והא"ש נאמרו לאחרי מ"ת (כנ"ל הערה 47), אלא גם מצד ענינם בפ"ע.
- 8. זהר פרשתנו רסב, אדב. ונתבאר בארוכה בסידור שער התפלין בתחלתו. ספר המצות להצ"צ מצות תפלין. ועוד.
- 9. אוה"ת פרשתנו ס"ע שטז ממאו"א ט, ז.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.