58

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

מלמעלה למטה, אלא ב"פני לבנה" - העלאה* מלמטה למעלה. כפי שכבר הוסבר פעמים רבות5, שהתכלית האמיתית של "דירה בתחתונים" מושגת דוקא בעליה מלמטה למעלה, כאשר זיכוך ה"תחתונים" אינו נעשה מצד גילוי אור מלמעלה, אלא על ידי עצמם, שה"מטה" עצמו מתעלה להיות דירה לו יתברך.

מכך מובן, שגם ב"וטרף זרוע אף קדקד", שלכך נזקקו מפני שהכניסה לארץ היתה על ידי יהושע, יש מעלה על פני "ויראו ממך", כפי שהיה מתרחש בכניסה על ידי משה - בהתאם ליתרון שבעליה מלמטה למעלה על פני המשכה מלמעלה למטה.

ההסבר לכך הוא:

גילוי אור מלמעלה גורם לקליפה ביטול ו"אתכפיא">. כלומר, כל זמן שהאור מאיר, המתנגד שרוי באופן של "ויראו ממך": הוא אינו מעיז להתנגד וללחום בקדושה, אך הרע אינו מתהפך, בדומה למה שהיה ביציאת מצרים"* - על ידי גילוי אור מלמעלה - שהרע נותר בתוקפו**.

לעומת זאת, בעבודה שמצד המטה, מתבטל הרע לחלוטין - "וטרף זרוע אף קדקד", בדומה למתן תורה"*, לאחר העבודה של ספירת העומר**, עבודה שמצד המטה, שאז ""פסקה9 זוהמתן"**.

יב. תפלין של יד - מעלת יחודא תתאה

ויש לומר, שזהו הטעם הפנימי לכך שדוקא במשנה תורה התחדש והתגלה שתפלין של יד היא מצוה בפני עצמה:

מצד בחינת הגילויים תפלין של ראש נעלים מתפלין של יד, ולכן קדושתם חמורה *. כידוע':, שתפלין של ראש הם בבחינת יחודא עילאה, ותפלין של יד הם בבחינת יחודא תתאה. אך בכל זאת, כיון ש"נעוץ תחלתן בסופן"?, הרי השורש של תפלין של יד גבוה מתפלין של

הערות

  1. 5. ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 73 ואילך. ח"ו ע' 18 ואילך. ועוד.
  2. 6. ראה בהמצויין בהערה 48. לקו"ת במדבר ג, א. ובכ"מ. וראה לקמן הערה 56.
  3. 7. וגם מצד זה מובן, מה שבפ' בא נאמר "והי" (לשון יחיד) דקאי על יצי"מ, ובפרשתנו - "והיו" (לשון רבים) דקאי על "הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום", הפרשיות (שמע והא"ש) שלאחרי מ"ת.
  4. 8. תניא פל"א (מ, ב). וראה גם לקו"ת ויקרא
  5. 5. ואתחנן ג שיחות 4
  6. 6. ג, א. ובארוכה - לקו"ש [המתורגם - תש"ס] ח"א ע' 254 ואילך. ועוד.
  7. 48. וישנו ענין במ"ת שהוא למעלה מעבודת ספה"ע - שעפ"ז מבואר בכ"מ איך שבמ"ת הי' הפעולה באופן דמלמעלמ"ט. ובפרט בנוגע לבירור העולם דציפור לא צווח כו' (שמו"ר ס"פ יתרו). ועצ"ע.
  8. 9. שבת קמו, רע"א. וראה זח"ג (צז, ב), שזהו ע"י קדימת העבודה ד"וספרתם לכם".
  9. 49. להעיר שבתורה עצמה - ד' ספרים ומשנה תורה הם בדוגמת ז"א ומל' (חמה ולבנה) - ראה לקו"ת במדבר טו, ג.
  10. 0. שו"ע או"ח ר"ס מב.
  11. 1. אוה"ת פרשתנו ס"ע שלד ואילך. ובכ"מ.
  12. 2. ספר יצירה פ"א מ"ז.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.