54

ה. "וקשרתם" ו"והיו" - שני ענינים בפרשתנו

הבדל נוסף בפרשתנו לעומת לשון הפסוק בפרשת בא:

בפרשת בא נאמר "והיה לאות על ידכה ולטטפת בין עיניך" - אותו "והיה" אמור הן לגבי "לאות על ידכה", והן לגבי "לטטפת בין עיניך". כלומר, ה"אות על ידכה" וה"טטפת בין עיניך" הם מציאות אחת. לעומת זאת

בפרשתנו, מוסיפה התורה לפני "לטטפת בין עיניך" את המילה "והיו", למרות שהפועל "קשירה"

שבתחילת הפסוק מתאים גם לתפלין של ראש<, ועל-אחת-כמה-וכמה שהמילה "והיו", = שהיתה מופיעה בתחילת הפסוק, היתה מתאימה לשני התפלין,

ומכך מובן, שיש כאן שני ענינים":: קשירת "הדברים האלה" "לאות על ידך", והיותם "לטטפת בין עיניך" - הן שתי מציאויות שונות.

לכן מפרש רש"י בפרשת בא "ולטטפת בין עיניך - תפלין" (ולא "תפלין שבראש") - כי "לטטפת בין עיניך" הוא אותו ענין ("והיה") כ"לאות על ידכה".

ואילו

בפרשתנו מדגיש רש"י,

ואתחנן ג

שאלו הם שני ענינים: "וקשרתם לאות על ידך - אלו תפלין שבזרוע", ו"והיו לטטפת בין עיניך - אלו תפלין שבראש".

ו. הדיוק במספר "ארבע" - דוקא בתפלין של

ראש אך מתעורר קושי: מדוע מציינת התורה בפרשתנו את ה"תפלין

שבזרוע" ואת ה"תפלין שבראש" כשני ענינים, בשונה מפרשת בא? ולכאורה, אדרבה: כיון שהמושג "טטפת" בפרשתנו הוא על שם ענין הפרשיות - לכן אין להבדילם מהתפלין שבזרוע, כיון שבמנין הפרשיות שווים תפלין שבראש ושבזרוע.

לכן מדייק רש"י ואומר "על שם מנין פרשיותיהם נקראו טטפת", שהחידוש בתפלין של ראש לעומת תפלין של יד הוא במנין הפרשיות:

בתפלין של יד חשוב שיופיעו הפרשיות בתורה העוסקות במצות תפלין. אך אין חשיבות למספר ארבע, וכהוכחה לכך יש לציין, שבמשך כל ארבעים השנים לפני שנאמרו פרשיות "שמע" ו"והיה אם שמוע" היו רק שתי פרשיות, בבית אחד.

ואילו בתפלין של ראש חשוב המספר ארבע?, שמשום כך ה"