53

₪ לקוטי שאת הציווי "והיה לאות על ידכה ולטטפת בין עיניך" יש לקיים מיד?. לכן מבאר רש"י בפרשת בא, שהמילה "טטפת" היא "על שם ארבעה בתים". כלומר, לפי פירוש רש"י זה יש חידוש: בשני בתים הונחו הפרשיות "קדש" ו"והיה. כי יביאך" ושני בתים*? היו ללא פרשיות3. והסיבה לכך ש"והיה... לטטפת", שזכרון יציאת מצרים בתפלין של ראש צריך להיות על ידי ארבעה בתים, היא - כי ריבוי הבתים, אף ללא פרשיות, מגדיל את הזכרון*.

2) דאת"ל שרק בביאתם לארץ נתחייבו בהנחת תפלין (ראה הערה הקודמת) - תהי' פשטות הכתובים בפ' בא דלא כפשטות הכתובים דפ' שמע שבפרשתנו שלא נאמר תנאי ביאה לארץ. אלא

שי"ל ד"שמע גו'" - בא בהמשך להתחלת הקאפיטל: וזאת המצוה גו' לעשות בארץ גו'. וראה תניא ספכ"ה.

*22) ולהעיר שבלאה"כ (ע"ד ההלכה) ב' סוגים בד' הבתים - שיש בהם שי"ן או לא. וראה מנחות (לה, רע"א) גווייתא וברייתא כו'. ועוד.

3) וי"ל, שגם מטעם זה מביא רש"י שם עוד פירוש (נוסף להמבואר לעיל הערה 12) - כי דוחק קצת לומר שיהי' ציווי לעשות בתים בלי פרשיות (אף שגם אלו מוסיפים בהזכרון, כדלקמן בפנים. וראה הערה הבאה).

4) ע"פ מ"ש בפנים שגם בתים בלי פרשיות מוסיפים בהזכרון, יובן מ"ש רש"י (ראה יג, א) "לא תוסף עליו - ה' טוטפות בתפלין" ומשנה מלשונו בפרשתנו (ד, ב) "לא תוסיפו - כגון חמש פרשיות בתפלין" - כי מ"לא תוסיפו" שנאמר פעם הראשונה למדים רק שאסור להוסיף ענין שאו שייך להמצוה, ולכן מפרש שם "חמש פרשיות", שפרשה חמישית אינה שייכת לתפלין (שהרי ישנן בתורה רק ד' פרשיות בהן נאמרה מצות תפלין). משא"כ מ"לא תוסף" שנתוספה פעם השני" מוסיפים ללמוד, שאסור להוסיף אפילו ענין ששייך

ואתחנן ג

לעומת זאת בפרשתנו, כאשר ב"והיו (בלשון רבים) לטטפת" הכוונה היא ל"הדברים האלה", אין לומר שהמושג "טטפת" הוא על שם ארבעת הבתים, למרות שדוקא כך מובן מדוע מופיע המושג "טטפת" דוקא לגבי תפלין של ראש - כי כיון שב"והיו" הכוונה היא ל"הדברים האלה", לפרשיות שבהן מדובר על מצות תפלין - יש לומר, שגם המושג "טטפת" הוא על שם ענין הפרשיות.

להמצוה*. ולכן כותב "חמשה טוטפת", היינו חמשה בתים** - דאף שעי"ז יתוסף בהזכרון, מ"מ, "לא תוסף עליו".

*) שזהו גם הטעם על זה שבפ' ראה פרש"י "די ברכות לברכת כהנים" - ולא "חמש ציציות" כבפרשתנו - דגם בברכת כהנים אסור להוסיף ברכה (ראה בארוכה שיחת ש"פ ראה תשכ"ט. וראה שם, שכוונת רש"י ב"חמשה מינים בלולב" בפ' ראה, היא באופן אחר מבפרשתנ).

**) ואת"ל שגם בנוגע לפרשיות אפשר להיות חידוש בהאזהרה "לא תוסף" כמו שהיא בפעם השני" ע"י הוספת פרשה חמישית שמדובר בה מענין יצ"מ = י"ל, שגם זה נכלל בדיוק הלשון "חמשה טוטפת" (ולא - בתים) - שכולל גם הפ" פרשיות (ודלא כבפנים ההערה), אשר פרשה החמישית שייכת לתפלין שנקראים טטפת ע"ש הפרשיות.

ובזה יומתק מה שב"לא תוסיפו" דפרשתנו כותב "חמשה פרשיות" וב"לא תוסף עליו" דפ' ראה - "חמשה טוטפת": מה שתפלין נקראים "טוטפת", הוא בין מצד הבתים (פרש"י ס"פ בא) ובין מצד הפרשיות (פרש"י פרשתנר ו, ח) ולכן, ב"לא תוסיפו" שהיא אזהרה רק לחמשה פרשיות (ולא לחמשה בתים, כי מכיון שהבתים מוסיפים בהזכרון הרי גם בית החמישי שייך לתפלין ואין ללמוד מכאן שג"ז אסור, כבפנים ההערה), כותב רש"י "חמשה פרשיות": משא"כ ב"לא תוסף עליו", שהחידוש שבאזהרה זו הוא, בין לחמשה בתים (כבפנים ההערה) בין לחמשה פרשיות (כשפרשה החמישית היא מענין יצי"מ) - כותב "חמשה טוטפת".