45
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
טז. הרב צריך להתמסר כאב
לאחר שרש"י מבאר מדוע נאמר "לבניך" ולא "לתלמידיך", הוא מוסיף "וכשם שהתלמידים קרויים בנים, כך הרב קרוי אב". ממילים אלו מיישב רש"י קושי נוסף שעשוי להתעורר על פירושו "לבניך אלו התלמידים":
המשמעות של "ושננתם" היא, כדברי רש"י, "לשון חידוד הוא, שיהיו מחודדים בפיך...". מכך מובן, שללמד את הזולת באופן של "ושננתם" זהו עמל רב. ומתעוררת השאלה: מדוע חייב הרב להתמסר כה רבות לתלמידיו, עד שהדברים יהיו "מחודדים"?
אילו היה הפירוש של "לבניך" כפשוטו, היה הדבר מובן, כי אב חייב לעשות את כל מה שאפשר עבור בניו. אך אם "לבניך" אלו התלמידים, קשה: די בכך שהרב מלמד את אלו שאין לו קשר עמם, ומדוע מוטלת עליו החובה לעמול עד כדי שהדברים יילמדו באופן של "ושננתם"?
ואתחנן א
יז "אב" - תואר מחייב
לפיכך מוסיף רש"י "כשם שהתלמידים קרויים בנים... כך הרב קרוי אב", כלומר, הרב קרוי אב בדיוק כפי שהתלמידים קרויים בנים:
כשם שהעובדה ש"תלמידים קרויים בנים" מטילה על התלמידים התחייבות עצומה כלפי רבם - "שנאמר: בנים אתם לה' אלקיכם", שמפני שישראל הם בניו של הקדוש-ברוך-הוא הם חייבים בכל תרי"ג המצוות (ואינם יכולים לפטור את עצמם בקיום תרי"ב מצוות, על אף שגם זוהי התחייבות גדולה), עד אשר אין רגע אחד שבו חפשי היהודי ח"ו ממלכות שמים, כי בכל עת פנויה עליו ללמוד תורה, וגם בהיותו עסוק
הערות
- 16. לקוטי ורק אחר כך הוא הפך זאת לספר לימוד עבור כולם. וכיון שבאומרו את המשלים הוא השתמש בביטוי "בני", הוא לא שינה ניסוח זה ל"תלמידי", גם כאשר הספר הפך לנחלת הכלל, כי ביטוי זה מתאים לכל תלמיד, כי תלמידים קרויים גם "בנים".
- 2. לפיכך מצטט רש"י את הפסוק שבו אמר חזקיהו "בני" לא לילדיו, אף מלכתחילה, וזוהי הוכחה שהכינוי היחיד לתלמידים בתורה שבכתב הוא "בנים".
- 3. שיחות
- 4. אמנם, אין הקושי כה גדול, כי יש מצוות נוספות שאיננו יודעים את טעמן, אך בכל זאת אין הדבר "חלק". כי הענינים שהם "גזירת הכתוב" הם מעטים מאד.
- 5. לכן אומר רש"י "הרב קרוי אב", וכיון שבענין הלימוד הרב הוא אב לתלמידיו, הרי הוא חייב להתמסר אליהם בתחום זה באותה התמסרות של אב לבנים.
- 6. אך אילו היה רש"י אומר רק את המילים "הרב קרוי אב" לא היתה כוונתו ברורה, כי ייתכן שזהו תואר של כבוד בלבד", ללא התחייבות, ובודאי לא התחייבות כאב לבניו.
- 9. ע"ד בראשית (יז, ד. מה, ח).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.