44

ממנו צרכים אחרים, אף הם נקראים בנים? לכן מצטט רש"י גם את הפסוק "בני הנביאים..."+, שבו רואים שהתואר "בנים" נקבע עקב הלימוד בלבד.

טו. ההסברים לגב ההוכחות שרש"י אינו מביא

לאחר כל האמור לעיל עדיין קשה: מדוע אין רש"י מביא את ההוכחה מ"תולדות משה", ומספר משלי?

ההסבר לכך הוא:

הקושי של רש"י על "לבניך אלו התלמידים" (שאותו הוא מיישב בדבריו "מצינו בכל מקום שהתלמידים קרויים בנים") הוא: מדוע נאמר בפסוק "לבניך", דבר המאפשר לטעות ולבאר "לבניך" - כפשוטו? אפשר היה לכתוב "ושננתם לתלמידיך"% על כך משיב רש"י "מצינו בכל מקום שהתלמידים קרויים בנים", ש"בכל מקום" - בכל התורה שבכתב, התלמידים קרויים בנים. ולכן אין לשאול מדוע לא נאמר "ושננתם לתלמידיך", כי בכל מקום נקראים התלמידים - בנים".

היכן אנו רואים שבכל מקום נקראים

ואתחנן א

התלמידים בנים? כתשובה לכך מצטט רש"י מספר מקומות שבהם מכנה התורה את התלמידים בכינוי "בנים", ולא בכינוי "תלמידים".

ולפי זה מובן בפשטות שרש"י צריך להביא מספר פסוקים, כי מפסוק אחד או שניים ניתן להוכיח שתלמידים יכולים להיקרא בנים, אך זו אינה הוכחה לכך שזהו כינויים בכל מקום. אך כאשר רואים שלשה מקומות (ובמיוחד שהם מצוטטים מכל חלקי התורה שבכתב: תורה, נביאים וכתובים), שבהם מכנה התורה את התלמידים בכינוי "בנים", הרי זו הוכחה שזהו אכן כינויים הקבוע.

לפי זה מובן מדוע אין רש"י יכול להביא הוכחה מכך שבני אהרן נקראים "תולדות משה": אמנם, שם מלמדת אותנו התורה, ש"כל המלמד את בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו", אך אין זו הוכחה לכך שתלמידים נקראים "בנים", כי אין מופיעה כאן המילה "בנים". ולגבי הביטוי "תולדות" אפשר לומר, שהוא בא להשמיענולי, ש"כל המלמד... כאילו ילדו", אך אין זו ממש התחייבות וכדומה.

כמו כן מובן מדוע אין רש"י מביא הוכחה מהביטוי "בני" בספר משלי, כי אפשר לומר, שאת "משלי שלמה" אמר

שלמה המלך תחילה לבנו (רחבעם),

8 וגם לפי האמת שבכל מקום קרויים תלמידים בנים, מוכרח לפרש כן - וכלשון רש"י שם "מלנמד כו'" - דאל"כ, הי' לו לומר רק תולדות אהרן.