41
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
המצוות'*. זהו דבר עיקרי במציאותם של ישראל, ולכן הם נקראים "בנים".
"בני הנביאים" - הוכחה שהתואר ניתן על לימוד התורה
ההוכחה לכך, שעקב כל דבר חשוב שמקבלים, לא רק לימוד תורה, מתאים התואר "בנים", היא:
בפרשת שמות5 נאמר "בני בכורי ישראל", ומכך רואים שישראל נקראים בנים לה' כבר במצרים, לי מתן תורה**. יותר מכך: מהביטוי "בני בכורי ישראל" נראה, לפי פירושו השני של רש"ייי, שלפני מתן תורה גם לא-
ואתחנן א
יהודים הם בנים לה, ומעלתם של ישראל היא בהיותם "בני בכורי". הכרחי אפוא לומר, שהתואר "בן" שם ניתן מפני שהקדוש-ברוך-הוא בראם, והם מקבלים ממנו את צרכיהם, כנאמר "הזן את העולם כולו".
אמנם, מובן, שהתואר "בנים" בפסוק "בנים אתם... ", שבו רק ישראל ("אתם") נקראים בנים, נעלה הרבה יותר מהתואר "בן" בפרשת שמות, ששם מכונים כך גם לאדיהודים. התואר "בנים" שבו משתמשים רק לגבי "אתם" נקבע משום שיהודים, ורק יהודים, מקבלים מהקב"ה משהו שנעלה הרבה יותר מ"זן את העולם כולו",
וכיון שגם בן חמש למקרא יודע, ש"אשר בחר בנו מכל העמים" קשור ל"ונתן לנו את תורתו"י, מתקבל על הדעת, שהנאמר "בנים אתם לה' אלקיכם", לאחר מתן תורה, הוא מפני שישראל קבלו את התורה,
אך עדיין אין זו הוכחה לכך שהם נקראים בנים מפני שהם לומדים את תורת ה, וייתכן שהם נקראים כך משום שה' נתן להם במתן תורה את תרי"ג המצוות.
לכן מביא רש"י הוכחה נוספת, של "בני הנביאים", כי שם הכרחי לומר שהתואר בנים הוא מפני שהם למדו מהנביאים.
הערות
- 4. ואף שמצד החיוב במצות, שייך יותר התואר "עבד" מהתואר "בן" - כמבואר בכ"מ בענין ההפרש שבין "בן" ל"עבד" שבן הוא מצד לימוד התורה ועבד מצד קיום המצות - הרי (א) זהו לאחרי הידיעה שתלמידים קרויים בנים. (ב) גם אדון נקרא אב (מ"ב ה, יג - ראה תרגום ורש"י שם) שמזה מובן שעבד נקרא (ג"כ) בן.
- 5. ד, כב.
- 6. במס' שבת (פט, ב): בשעה שהקדימו לפניך נעשה לנשמע קראת להם בני בכורי, ה"ז הי' בחמשה בסיון (פרש"י ס"פ משפטים) - קודם מ"ת. וע"ד הפשט, אין ל"בני בכורי" כלל שייכות לענין מתן תורה. וגם בתניא רפ"ב, שהתואר "בני בכורי" הוא מעלת הנשמה מצד עצמה (ולא מצד קבלת התורה). אלא שבתניא שם, שגם הכתוב בנים אתם לה"א הוא מצד הנשמה עצמה, ודלא כהספרי ופרש"י כאן ש"בנים אתם" הוא מצד מתן תורה. אף שבדוחק קצת י"ל.
- 7. ואף שפירוש זה הוא "מדרשו" - הרי כבר נתבאר כמה פעמים, שכל המובא בפרש"י עה"ת צ"ל (עפ"י הודעת רש"י עצמו - ראה לעיל הערה 65 ע"ד פשוטו של מקרא (ובאם א"א, אומר רש"י "לא ידעתי" אף שגם שם ישנם פירושי רז"ל וכו'). ובמילא המשך רש"י שם "ומדרשו" (א) הוא ג"כ
- 5. עפ"י פשוטו (אלא שלא בפשטות כ"כ). (ב) עוד ועיקר: מוכיח שפירוש הראשון אינו מספיק כו'. וק"ל. ועוד י"ל בפרש"י שמות שם ואכ"מ.
- 37. להעיר מפרש"י (בראשית א, א) "בראשית
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 238 לקו"ש ח"ט ע' 41
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.