38

שמסכמת שם הגמרא, ש"נמצא ביד הכל ארבעה". מדוע צריך שיהיה "ביד הכל

ארבעה"? הדבר מובן בפשטות, כי רק כאשר שומעים ענין מסויים פעמים רבות, ארבע פעמים, מבינים אותו היטב, כך שדברי התורה יהיו "מחודדים בפיך", כפירוש רש"י על "ושננתם". ובדומה לכך בתחילת פרשת משפטים?.

אך השאלה היא: חובת "ושננתם" היא רק "לבניך", כשהכוונה הפשוטה, ללא פירוש רש"י, היא לבנים כפשוטם. מדוע אפוא היו חייבים בני אהרן והזקנים? לחזור על הלימוד עד שיהיה "ביד הכל ארבעה"? גם אילו לא היו ישראל שומעים אפילו פעם אחת, לא היו חייבים אהרן והזקנים ללמדם. ועלאחת-כמה-וכמה כאשר כל ישראל כבר שמעו כל ענין פעמיים - ממשה ומאהרן - הרי בני אהרן והזקנים בודאי לא היו חייבים ללמדם זאת שוב כדי שיהיה "ביד הכל ארבעה"? ואין לומר שעשו זאת "לפנים משורת הדין", כי רש"י מציין שזה היה "סדר המשנה".

לפיכך מפרש רש"י "לבניך אלו התלמידים", ולכן סדר המשנה הוא

ואתחנן א

%9 ללמד את התלמידים כל ענין ארבע פעמים.

ו- פירוש רש"י אינו מפני '"סדר המשנה''

אך הסבר זה אינו מספיק. כי

א) הלימוד של אהרן, של בניו ושל הזקנים לאחר ש"נסתלק משה" אינו כל כך הכרחי על פי פשט הפסוקים, ולכן רש"י אינו אומר זאת במפורש, אלא רומז לכך על ידי "וכו'". לכן אין לומר, שההכרח של רש"י לפרש בדרך הפשט "לבניך אלו התלמידים" נובע מענין שאינו הכרחי על פי דרך הפשט.

ב) ההוכחה מ"סדר המשנה" היא, שבאיזשהו מקום יש חובה ללמד יהודים אחרים, ולא רק בנים. אך אין הכרח שחובה זו מופיעה דוקא בפסוק "ושננתם לבניך". האם משום שאיננו מוצאים פסוק אחר המציין חובה זו, עלינו לפרש "לבניך אלו התלמידים" - להיפך מהפירוש הפשוט?!

ג) יותר מכך: אף לפי פירוש רש"י "לבניך אלו התלמידים" עדיין צריך לחפש מקור אחר לכך שאהרן, בניו והזקנים לימדו יהודים אחרים. כי הפסוק "ושננתם לבניך" מופיע רק במשנה תורה, בשנת הארבעים, ואילו "סדר המשנה" היה כבר בשנה הראשונה.