37

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

58 לקוטי להוכיח זאת שוב (ודוקא הוכחה אחת מתוכן, ובלי לציין "וכו'", כרמז לשתי ההוכחות האחרות), מיד כשאומר זאת שניתא?

ד) לדבריו "הרב קרוי אב" מביא רש"י הוכחה: "שנאמר אבי אבי רכב ישראל...". בספרי מצוטטות מילים נוספות מפסוק זה: "ואלישע רואה והוא מצעק אבי אבי רכב ישראל ופרשיו ולא ראהו עוד ויחזק בבגדיו וגו'", ואילו רש"י מצטט רק את המילים "אבי אבי רכב ישראל". מובן, שרש"י אינו כותב את שאר המילים, כי לפי הפשט אין הן דרושות להוכחה ש"הרב קרוי אב". אך לשם מה הוא מצטט את המילים "רכב ישראל"? שאף הן אינן נחוצות, לכאורה?', כי להוכחה ש"הרב קרוי אב" יש צורך רק במילים "אבי אבי".

ה) כמוסבר מספר פעמים, דרכו של רש"י בכל מקום'?, כאשר הוא מצטט מילים מסויימות מתוך פסוק, הוא אינו מציין "וגו'". אלא אם כן גם המילים שבהמשך חשובות לצורך הפירוש, אך אינן הכרחיות ביותר, ואז מסתפק רש"י ברמז למילים אלו על ידי "וגו'", ואינו מצטטן במפורש.

כיון שכאן מוסיף רש"י "וגו'" לאחר

ואתחנן א

המילים "רכב ישראל", מובן, שגם המילה "ופרשיו" הכתובה בפסוק לאחר "רכב ישראל" חשובה להבנת הענין כאן, למרות שאין היא הכרחית, ולכן רש"י אינו מצטטה במפורש.

יש להבין: מהי ההבנה הנוספת לעניננו על ידי המילה "ופרשיו"?

ה. "סדר המשנה" - ללמד ארבע פעמים את פירושו של רש"י "לבניך אלו התלמידים", ולא "לבניך" כפשוטו, ניתן, לכאורה, לבאר:

בפרשת תשא': אומר רש"י "כיצד סדר המשנה" - שתחילה לימד משה את אהרן, לאחר מכן את בני אהרן וכו', ומסיים: "נמצא ביד כל העם א', ביד הזקנים ב', ביד בני אהרן שלשה, ביד אהרן ארבעה". ואין מובן?: כיצד ייתכן שאהרן יצטרך לשמוע כל ענין בתורה ארבע פעמים, ולקטנים ממנו מספיק לשמוע רק שלש פעמים או פעמיים, עד אשר ל"כל העם" מספיק לשמוע פעם אחת בלבד? על כך מוסיף שם רש"י "וכו', כדאיתא בעירובין". כוונתו היא לנאמר שם'?, שלאחר שסיים משה ללמד את ארבע הפעמים "שנה להן אהרן פרקו... שנו להן בניו פרקן... שנו להן זקנים פרקן". כך יוצא, כפי

הערות

  1. 8. ובפרט שבספרי אינו מביא עוד פעם את הפסוק.
  2. 9. ובפרט שההוכחה ש"הרב קרוי אב" הוא ממה שאלי' נקרא אביו של אלישע, ולא של ישראל (ראה לעיל הערה 17).
  3. 0. וגם בפירש"י זה גופא אינו כותב וגו' בהפסוקים שלפנ"ז - אף שהתיבות שרש"י מעתיקם הם באמצע הכתוב.
  4. 1. לד, לב.
  5. 2. אין להוכיח מזה דלא התחיל משה בלימוד לבניו - די"ל דאז (בזמן פ' תשא) בני שנה ושנתיים היו. וצע"ק ממש"נ לאחר לידת גרשום "בימים הרבים" (שמות ב, כג. וראה רמב"ן שם).
  6. 3. נד, ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.