35

10> לקוטי קרא לישראל "בני" פעם אחת, ואף בפעם זו אין ברור שזאת משום היותם תלמידיו, כדלהלן בסעיפים ג' וד', והרי יכול היה להביא הוכחה מכך ששלמה פונה לתלמידיו תדיר בכינוי "בני"?

שאלה זו אף קשה יותר:

הכינוי של חזקיהו לתלמידיו מופיע בדברי הימים, ואילו שלמה קורא לתלמידיו "בני" בספר משלי, ולכאורה, רש"י היה צריך להביא את ההוכחה מספר משלי, כיוו

(א) ב'סדרן של כתובים" מופיע ספר משלי לפני ספר דברי הימים?', והוא אף נכתב לפני כן, שהרי ספר משלי נכתב על ידי חזקיהו וסיעתו, ואילו דברי הימים - על ידי עזרא ונחמיה''.

(ב) תוכנו של ספר דברי הימים הוא כשמו, ואילו התוכן של ספר משלי הוא הוראה לתלמידים, כנאמר בתחילתו "לדעת חכמה ומוסר, להבין אמרי בינה".

ומובן, שכאשר רוצים להביא הוכחה לגבי רב הקורא לתלמידיו "בנים", אין להודקק לכך שמוצאים זאת פעם אחת בספר שתוכנו דברי הימים, כאשר לכל אורכו של ספר לימוד לתלמידים קורא הרב לתלמידיו בכינוי בני.

ואתחנן א

ג(. השאלות על לשונו של רשי בנוסף לקושי מדוע אין רש"י מביא הוכחות ממקומות אחרים, מתעוררות מספר שאלות על דברי רש"י:

א) כאשר מביא רש"י את ההוכחה מ"בני הנביאים" הוא מוסיף את המילים "אשר בבית אדל". ולכאורה, כדי להוכיח ש"תלמידים קרויים בנים" חשובות רק המילים "בני הנביאים". לשם מה הוא מצטט גם את המילים "אשר בבית א-ל"?

שאלה זו אף קשה יותר: ב"ספרי", שמשם מצטט רש"י את פירושו, מובאות רק המילים "ויצאו') בני הנביאים", ולא המילים "אשר בית אדל". מדוע אפוא מוסיף רש"י מילים

אלו? פליאה נוספת (הקיימת גם לגבי ה"ספרי"): = הביטוי = "בני הנביאים"

מופיע בתנ"ך5 לפני הפסוק "ויצאו בני הנביאים אשר בית אדל". מדוע אין מובאת ב"ספרי" וברש"י הוכחה לכך