31
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
2 לקוטי ובהמשך לחג השבועות, שהוא כנגד'+ יצחק. כי כל הגילויים העליונים של הרגל נמשכים" עד לרגל שלאחריו*, והרגל שלפני שבת חזון הוא חג השבועות.
ההסבר לכך הוא:
ההבדל בין פסח, זמן יציאת מצרים, לבין שבועות, זמן מתן תורה, הוא, שיציאת מצרים הוא גילוי מלמעלה, באופן של אתערותא דלעילא שאינה תלויה ב"מטה", והוא כנגד אברהם, אשר מדתו היא חסד והמשכה מלמעלה למטה. חג השבועות, שלאחר עבודת ספירת העומר ונקרא על שם כך "שבועות", על שם "שבעה שבועות תספר לך", קשור אל ה"מטה"%* (וכן בהיותו "זמן מתן תורתנו", הרי החידוש העיקרי של מתן תורה הוא "התחתונים יעלו לעליונים והעליונים ירדו
מאכלות אסורות רפ"א. לקו"ש ח"א פ' שמיני ובהנסמן שם).
4) ראה לקו"ת ברכה צח, ב.
5 אלא שכלול בו גם ענין דיום הבכורים (ברכת ה' מלמעלה למטה). ויום השבועות עצמו ה"ה איחוד המטה ומעלה: (יש בו הענין דותספרו (ויש בו הענין שבא ממילא יום ה)חמשים יום.
וע"ד שבחג המצות (לושי ועשי עוגות דאברהם - ב"ר פמ"ח, יב) יש בו ענין הפסח (גדי עזים* דיצחק - תיב"ע. פדר"א פל"ב. פרש"י תולדות כז, ט) והמרור (דקו האמצעי, יעקב - לקו"ת שה"ש טו, א). וע"ד שבחה"ס (ויעקב נסע סוכותה - זח"ג ק, ב) יש בו חג האסיף (ועלי' מגרנך כו' לבית) ואסיפה בברכת ה' רבה (שלכן נאמר בחה"ס ג"פ שמחה - יל"ש אמור רמז תרנד).
דברים ג
לתחתונים"*), והוא כנגד יצחק, אשר מדתו היא גבורה והעלאה ממטה למעלהיי.
וכיון שבשבת חזון מראים את הבית השלישי, הכולל "המשכה" ו"העלאה" גם יחד - לכן היא בהמשך ולאחרי פסח ושבועות.
יב. שבת חזון - שילוב שני הקוויס בתורה
שני קווים אלו - "העלאה" ו"המשכה" - קיימים, ככל הענינים, גם
(א) גם ב"העליונים ירדו לתחתונים" עיקר החידוש הוא (לא ההמשכה מלמעלה - שהרי זה הי' גם לפני מ"ת - כ"א) ירידת העליונים לתחתונים, שהגילוי במ"ת נקלט בגשמיות העולם (ראה לקו"ש ח"ח ע' 2374).
(ב) עיקר הכוונה של ביטול הגזירה היא [הנתינת כח על] ה"תחתונים יעלו לעליונים" (שהותחלה מיד לאחרי מ"ת), אלא שזה הי' אפשר רק ע"י "וירד הוי' על הר סיני - ואני המתחיל" (ראה לקו"ש שם ע' 23).
בסגנון אחר קצת: במ"ת ישנו הענין דוידבר אלקים (דוקא) את כל הדברים האלה כו' ובצירוף קול שופר (דעי"ז "עם יחרדו" וכמש"נ) וירא העם וינועו גו'* ויש בו תכלית הענין מתן התורה ולאח"ז - ישראל אורייתא וקוב"ה כולא חד. ולהעיר מתניא פד"ה שההתחלה היא "התורה ירדה ממקום כבודה כו'" ואח"כ צ"ל יגיעת האדם להבין ולהשיג כו' ואח"כ נעשה "יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו ולא כערכו נמצא כלל בגשמיות כו'".
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.