29
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
10 לקוטי לנצח, כי ה"גבול" של העולם עצמו יהיה בלי גבול.
ח. איחוד "מעלה" ו"מטה" על ידי עצמותו יתברך כיצד ייתכן שה"מטה", שהוא מוגבל ומשתנה, יתאחד עם ה"בלי גבול" של ה"מעלה" - על כך נאמר בספר הזוהר'', שהמקדש שלעתיד הוא "בניינא דקודשאדבריך-הוא", = "בונה ירושלים ה', איהו ולא אחרא":
כאשר ה"המשכה" וההשפעה האלוקית נובעת מן הדרגות הגלויות יותר של האלקות, והרי לכל גילוי, נעלה ככל שיהיה, יש הגדרה והגבלה, אז ה"מעלה" וה"מטה" הם שני ענינים.
אך כאשר מאיר גילוי עצמותו יתברך - "ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניף":, פנימיות ועצמות אין סוף ברוך
דברים ג
הוא"י3 - שהיא מושללת מכל התיאורים וההגדרות - "שלילת הגבול ושלילת הבלי גבול"*, הרי אז הופכים ה"גבול" של ה"מטה" עם ה"בלי גבול" של ה"מעלה" לדבר אחדיי.
ט. "מראין" - משפיע על ה"מטה" באופן נצתי
זהו ההסבר לכך שה"מחזה" של שבת חזון, כאשר "מראין לכל אחד ואחד המקדש דלעתיד", משפיע על האדם להתנהג בדרך הישרה עד כדי היותה "כמו טבע", בדיוק כאילו ראה את ה"מחזה" מצד עצמו, למרות שמראים לו את המחזה מלמעלה:
הנצחיות של המקדש שלעתיד אינה רק מצד המקדש, אלא גם מצד העולם שבו הוא נמצא. כי מצד גילוי עצמותו יתברך הרי "הו" ימלוך לעולם ועד"*,
הערות
- 1. יומתק מה שבית שלישי שייך לבית שני יותר מלבית ראשון
- 2. [ראה פיה"מ להרמב"ם בהקדמתו, בבי' סדר המסכתות (מס' מדות) ותוי"ט פתיחה למס' מדות - נעתקו בלקו"ש [המתורגם] ח"ז ע' 209 הערה 5 - בשוה"ג. ולהעיר גם מזה ששניהם (בית שני ובית שלישי) נקראים "בית אחרון" (ראה זח"ב קג, א. ועפ"ז יש לתווך פי' הזהר (ח"א כח, א) ש"הבית הזה האחרון" קאי אביהמ"ק השלישי עם דרשת רז"ל (ב"ב שם) שקאי אביהמ"ק השני)]
- 3. - כי בית שני ענינו הוא העלאה המטה, חהו עיקר המעלה שבבית השלישי.
- 0. הושע ו, ב. וברש"י שם: ביום השלישי - בבנין בית השלישי.
- 5. הערה 27, בענין תלמוד ומעשה דאך שגם גילוי העצם (שנעשה ע"י לימוד התורה) הוא (לא ענין נוסף. כ"א) נוגע לענין ה"דירה", המשכת העצמות - בכל זה, המעשה הוא העיקר.
- 1. ד"ה יחיינו מיומים לקו"ת דברים (ס"ד, א). דשנת תרצ"א (בסה"מ קונטרסים ח"א) בסופו. ועוד.
- 2. המשך תרס"ו ריש ע' קסח. ובכ"מ.
- 3. ראה גם לקו"ש [המתורגם] ח"ז ע' 213.
- 4. בשלח טו, יח.
- 10. וע"פ מ"ש בפנים יש לבאר פירש"י (שם פסוק יז ד'ה מקדש): "ואימתי יבנה בשתי ידים, בזמן שה' ימלוך לעולם ועד" - שהשייכות ד"שתי ידים" ל"הוי' ימלוך לעולם ועד" היא, כי ענין הבנין בשתי ידים הוא החיבור של בחי' הבל"ג ד"שמים" שמצד בחי' "ימין" עם הגבול ד"ארץ" שמצד בחי' "שמאל" (ראה לקו"ת נשא כא, ג"ד), ועיקר חיבור זה יהי' "בזמן שהוי' ימלוך לעולם ועד", כאשר גם הגבול דזמן עצמו יהי' בבחי' בל"ג כבפנים.
- 11. אלא שבכללות הי' ענין זה גם במקדש שבעוה"ז ואפילו במשכן (לקו"ת שם). וראה גם לקו"ש ח"ז שם בפירוש "כנגד היכל וכתליו".
מצוטט ב־2 עמודים
- תורת מנחם בס"ד*. ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ב** לקו"ש ח"ט ע' 29
- מאמרים מלוקטים בס"ד. ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב ה'תשכ"ב לקו"ש ח"ט ע' 29
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.