12
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
לידי נסיון בדבר אמונה בה' אחד, שאז מתעורר כח מסירות הנפש שלו, הוא משפיע ממילא על כל כחותיו, ועל הלבושים מחשבה דיבור ומעשה.
ואלו הם שני האופנים של יציאת בני גד ובני ראובן למלחמה:
בתחילת העבודה - "בראשי גייסות": מסירות הנפש אינה כשלעצמה, אלא היא רק ה"ראש" המוביל את הכחות הפנימיים. אך אחר כך מגיעים לדרגה נעלית יותר - התעוררות של בחינת חיה"יחידה כפי שהן כשלעצמן - פלוגה בפני עצמה*.
ג התיקון לגלות - מסירות נפש
שתי דרגות אלו מקבילות לשתי הדרגות של שלג וצמר המבוארות ב"לקוטי תורה" בפרשתנו*:
שתיהן - הן "שלג" והן "צמר" - הן למעלה מהשתלשלות. אך בכל זאת יש הבדל ביניהן: בדרגת שלג יש קצת תערובת של דין. ולכן יום הכפורים, שבו מאירה בחינת השלג, נקרא יום
דברים א
הדין והמשפט. ואילו בחינת צמר היא דרגה נעלית יותר, שאין בה כלל תערובת דין. ובחינה זו מאירה בחג הסוכות.
שתי דרגות אלו - "ראשי גייסות" ופלוגה בפני עצמה - מקבילות לשתי הבחינות של שלג וצמר: ראשי גייסות - שלג, פלוגה בפני עצמה - צמר.
זהו הקשר של פירוש רש"י האחרון שבפרשת דברים - "הם היו הולכים לפני ישראל למלחמה", לתחילת הפרשה - "אלה הדברים אשר דיבר משה...", דברי תוכחות:
בתחילת הפרשה מוזכרים "כל המקומות שהכעיסו לפני המקום" עד ל"ודי זהב - העגל שעשו בשביל רוב זהב"", שמכך נגרמה הגלות. לכן קוראים תמיד את פרשת דברים בשבת שלפני תשעה באב, או בתשעה באב עצמו, כשחל בשבת.
ובסוף הפרשה מופיע התיקון לכך: הדרך להיפטר מן הגלות וכו' היא התעוררות (בחינת גד% שבנפש) כח מסירות הנפש (גם) כפי שהוא כשלעצמו - "הולכים לפני ישראל למלחמה" - בחינת המקיף שבנפש,
הערות
- 5. ראה לעיל סעיף ט ואילך שהענין ד"לפני אחיכם" - פלוגה בפ"ע - נתחדש ע"י מה שהכניסה לארץ היתה ע"י יהושע. והביאור בזה בפנימיות הענינים: בזמן הגלות [הבא בגלל שהכניסה לארץ היתה לא ע"י משה (ראה אוה"ת ואתחנן ע' סה ובהנסמן שם)], אז דוקא צריך ומתעורר אמיתית הענין דמס"נ, כמבואר בסה"מ תש"ט שם. ובכ"מ.
- 6. א ד.
- 3. שיחות 38
- 7. פרשתנו א, א. פירש"י שם.
- 8. ראה ב"ר פצ"ט יא: אין זה מביא את הגאולה אלא מגד - הובא ונתבאר באוה"ת ויחי שפג, סע"ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.