9

10 לקוטי להשתמש בה בחרב, כנאמר% "ויחלוש... לפי חרב", היתה בכך רק קצת הכנה בדרך הטבע, אך המלחמה עצמה התנהלה באופן שלמעלה מהטבע, על ידי "כאשר ירים משה ידו", ויותר מכך "לבטל כשפים"".

כך מפורש גם לגבי המלחמה בכנעני מלך ערד, שבמשך כל המלחמה שבו מישראל רק שפחה אחת בלבד, ואף היא היתה שבויה = "וישב ממנה שבי" - ששבו אותה לפני כן מהם**. וזה למעלה מן הטבע לחלוטין, כי באופן טבעי, אף כאשר מנצחים בנצחון מוחלט, לא ייתכן שלא יינזק גם הצד המנצח%9. כנאמר, שכאשר ראו לאחר מלחמת מדין, ש"לא נפקד

ממנו איש" - אז "ונקרב את קרבן ה"

ולכן, בתחילה, כאשר סבר משה שהכניסה לארץ תהיה על ידו, והמלחמה תנוהל למעלה מהטבע, הוא הסכים שבני גד ובני ראובן יילכו בראשי גייסות, כי גם בכך יש הכנה בדרך הטבע'. כי כאשר הראשים הם

דברים א

גבורים, משפיע הדבר על כל אנשי הגייס, כי העיקר הוא לנצח ולבטל את "כל התחלות קשות":*, בדומה לענין של "פתח ר' פלוני"*5.

אך כאשר ידע משה בודאות שהכניסה לארץ תהיה על ידי יהושע, ושהמלחמה תנוהל בדרך הטבע, הוא לא הסתפק בכך שראשי הגייסות יהיו גבורים, אלא רצה שהפלוגה הראשונה כולה תורכב מגבורים.

ולפי זה נובע הסבר נוסף לכך שבפרשת מטות אין רש"י אומר "ואויבים נופלים לפניהם": אילו היתה המלחמה מתנהלת למעלה מהטבע, לא היו האויבים יכולים להימלט גם ללא מעלה מיוחדת זו של בני גד.

יא. שני אופנים במלחמה נגד היצר הרע

בפירוש רש"י יש גם "ינה של תורה"'*. מובן, ששתי המשמעויות של "לפני" בהליכת בני גד ובני ראובן - אם בראשי גייסות או כפלוגה בפני