9

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

10 לקוטי להשתמש בה בחרב, כנאמר% "ויחלוש... לפי חרב", היתה בכך רק קצת הכנה בדרך הטבע, אך המלחמה עצמה התנהלה באופן שלמעלה מהטבע, על ידי "כאשר ירים משה ידו", ויותר מכך "לבטל כשפים"".

כך מפורש גם לגבי המלחמה בכנעני מלך ערד, שבמשך כל המלחמה שבו מישראל רק שפחה אחת בלבד, ואף היא היתה שבויה = "וישב ממנה שבי" - ששבו אותה לפני כן מהם**. וזה למעלה מן הטבע לחלוטין, כי באופן טבעי, אף כאשר מנצחים בנצחון מוחלט, לא ייתכן שלא יינזק גם הצד המנצח%9. כנאמר, שכאשר ראו לאחר מלחמת מדין, ש"לא נפקד

ממנו איש" - אז "ונקרב את קרבן ה"

ולכן, בתחילה, כאשר סבר משה שהכניסה לארץ תהיה על ידו, והמלחמה תנוהל למעלה מהטבע, הוא הסכים שבני גד ובני ראובן יילכו בראשי גייסות, כי גם בכך יש הכנה בדרך הטבע'. כי כאשר הראשים הם

דברים א

גבורים, משפיע הדבר על כל אנשי הגייס, כי העיקר הוא לנצח ולבטל את "כל התחלות קשות":*, בדומה לענין של "פתח ר' פלוני"*5.

אך כאשר ידע משה בודאות שהכניסה לארץ תהיה על ידי יהושע, ושהמלחמה תנוהל בדרך הטבע, הוא לא הסתפק בכך שראשי הגייסות יהיו גבורים, אלא רצה שהפלוגה הראשונה כולה תורכב מגבורים.

ולפי זה נובע הסבר נוסף לכך שבפרשת מטות אין רש"י אומר "ואויבים נופלים לפניהם": אילו היתה המלחמה מתנהלת למעלה מהטבע, לא היו האויבים יכולים להימלט גם ללא מעלה מיוחדת זו של בני גד.

יא. שני אופנים במלחמה נגד היצר הרע

בפירוש רש"י יש גם "ינה של תורה"'*. מובן, ששתי המשמעויות של "לפני" בהליכת בני גד ובני ראובן - אם בראשי גייסות או כפלוגה בפני

הערות

  1. 6. בשלח יז, יג.
  2. 7. שם יז, יא. פירש"י שם יז, ט.
  3. 8. חקת כא, א. פירש"י שם.
  4. 9. ואף שגם בכיבוש יריחו [אף שה" ע"י יהושע] לא נהרג גם איש אחד - אי"ז נוגע לנדו"ד. כי הכיבוש ה" ע"י הארון ותקיעה בשופרות, ולא ע"י מלחמה כלל.
  5. 0. מטות לא, מט"נ.
  6. 1. ואף שגם אחרי שחשב משה שהותר נדרו הוצרך להתחנן בכדי לבטל את הגזירה, והרי הדבר מוטל בספק אם ימלאו את בקשתו (ואפילו בנוגע
  7. 7. להנדר, כותב רש"י "כמדומה שהותר לי נדרי" (פנחס שם); "שמא הותר הנדר" (ר"פ ואתחנן)), בכל זה לא התנה תחלה שילכו לפני אחיכם, כי יוכל להוסיף זה לאחר הבירור. ובאם הי" עושה זאת מקודם, ה"ז היפך ענין הבטחון. וראה בס' החינוך מצוה תלא: כי הוא יענה כו'.
  8. 2. מכילתא (הובא בפירש"י) יתרו. יט, ה. ובפרט עפמש"נ אם מזרע היהודים גו' החילות גו' לא תוכל ובפרש"י שם (מג"א ו, יג).
  9. 3. ראה אמ"ב שער הק"ש פנ"ז (נה, א). ד"ה כי כאשר השמים תרע"ח (ע' רפג).
  10. 4. היום יום ע' כד.

מצוטט ב־2 עמודים

  1. תורת מנחם בס"ד. ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשח"י לקו"ש ח"ט ע' 9
  2. תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תש"ל לקו"ש ח"ט ע' 9

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.