360

שמשתדלים ומתייגעים לברר אמתית מלה דחכמתא עד שיודעין את בוראן -- ע"י שמתגברים על החושך, החושך מבפנים (בשכל או בהרגש הלב) או מבחוץ (העלם והסתר העולם) -- לבטלו, ועוד יותר -- להפכו למסייע, ועד -- דאתהפכא חשוכא לנהורא, ואלקים יעשה -- שיהפכו הימים האלו לששון ולשמחה (בביאת משיח צדקנ).

ומיסוד דתנו השנים עשר -- ביאת משיח -- ליסוד השלשה עשר -- תחיית המתים --

(והרי היום -- הוא יום הסתלקותו של האריז"ל החי) --

שיקויים היעוד אשר תחיינה העצמות האלה. כל בית ישראל המה, ע"י אשר יתן ה' רוחו בהם וחיו,

ויקויים היעוד -- יחיו מתיך, הקיצו ורגנו שוכני עפר; וקהל גדול ישובו הנה, כי כה אמר ה' רנו ליעקב שמחה, והפכתי אבלם לששון - נאום ה'.

אתעדל"ת את ה' האמרת.

.. . הגני בזה לקדם בברכה את כל המשתתפים בחנוכת בית הכנסת, ובפרט אלו שזכו להיות המתנדבים והעוסקים בבנינו ובתיקונו. ויהי רצון אשר מזמור שיר חנוכת הבית הזה לא ידום, ויעורר בלב כל המשתתפים, מקרוב ומרחוק, רחשי כבוד ויקר לכל מוסדגת הכפר, רחשי לב ונפש שרישומם יהי: ניבר במעשה בפועל להרחבת המוסדות ולהחזקת התורה והיהדות בכלל, באופן של מוסיף והולך.

אף על פי שמכתב זה נכתב בימים שטרם נהפכו לימי ששון ושמחה, הרי ידוע שגם עניני העונשין שבתורה הם חלק מתורת-חסד, ובפנימיותם הם עומק החסד, וכן הוא בנוגע לתוכן ימים אלו. ואף כי מפני חטאינו גלינו מארצנו, הרי תכלית החורבן והגלות היא לא ח"ו מפני שחביבין יסורין מצד עצמן, אלא כדי שיביאו את התיקון המכוון על ידי תיקון המעשה וההנהגה בקיום התורה והמצוות בחיי היום"יום, כי הירידה היא צורך עלי' והנחמה בכפלים. ואם הדברים אמורים אפילו בנוגע להנהגה בארצות פזורנו. על אחת כמה וכמה בארצנו הק' פלטין של מלך.

עצם חנוכת בית הכנסת ומועד קביעתה בשבוע של שבת נחמו יש בהם הרבה מן הסמל והקישור עם ענינא דיומא. כיון שחכמינו ז"ל הכתירו בית כנסת בשם ,מקדש מעט", ובפרט בית כנסת זה ראוי לשמו, שהרי ישמש