338

אלא שבארבעים שנה נותן לו ה' ,לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע" את עצם פנימיות כוונת מאורעות ימים אלו, ובלשון הכתוב: את כל אשר עשה ה' לעיניכם בארץ מצרים גו' האותות והמופתים הגדולים ההם.

ובפרט -- ע"פ תורת הבעש"ט אשר כל מה שאדם רואה וכל מה שאדם שומע ה"ז הוראה מן השמים בעבודת השי"ת -- וצ"ל קאי אדעתיי דרבי' (זה הקב"ה) בהוראה זה

והלימוד ועיון ודקדוק כו' במאמרי דא'"ח דימים אלה ובהשיחות ובהרשימות של בעל הגאולה אודותם -- בודאי יוסיפו הבנה, העמקה ואור בה,קאי אדעתי' דרבי'" ועל המאסר והחופש והגלות והגאולה..

בטח ילמדו בימי גאולה אלה ובימים שלפניהם ושלאחריהם -- מאמרי תמוז, תרפ"ז -- זה ארבעים שנה -- שנת הגאולה.

. . . בבואנו מימי הגאולה י"בדי"ג תמוז, בו יצא כ"ק מו'ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע נשיא ישראל ממאסרו במדינת מולדתו. שהי' חבוש שם בעד עבודתו הכבירה להחזקת והפצת התורה והמצוה, למרות רדיפת הדת שהיתה שם אז במרום שיאה. ובחסדי השי"ת יצא בנצחון, שהרי אלה שאסרוהו הם ששיחררוהו,

וכמו שכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר, היתה גאולתו לא רק גאולה פרטית. כי אם גאולה ונצחון לכל עניני היהדות. שלכן ימי סגולה הם לכל בני ובנות ישראל באשר הם שם, ובפרט -- לאלה ההולכים בדרכיו ומשתתפים בפעולותיו ומוסדותיו.

ואם בכל שנה ושנה כך, על אחת כמה וכמה בשנה זו, שהיא שנת הארבעים לגאולתו, וכידוע הוראת חכמינו ז"ל שתקופת ארבעים שנה מוסיפה הבנה בעומק דעת הרב וכו'.

וכמו כל ענין של זכרון בתורה וביהדות, הכוונה היא שחזכרון יעורר את המעשה בפועל ברוח הימים הנזכרים והנעשים, ובנוגע לחג הגאולה --