328

שיחה ט

ב'"ה, ג' תמוז, ה'תשלי"יב

. . . בעמדנו בימים אלה והסמוכים להם וכנהוג לקשר מאורעות השבוע עם פרשת השבוע, ובמיוחד, בנידן דידן, עם פרשת חג הגאולה די"ב"י"ג תמוז המתחיל בשבוע הסמוך בסיום וחותם השבועי

יש להתבונן - וכהוראת הכתוב: עמי זכר נא מה יעץ גו' ומה ענה גו' -- בהקדמתו של אותו נושא משלו שאמר אשר לא יוכל לדבר מאומה ני אם הדבר אשר ישים אלקים בפיו, והיא: כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו, וכפירוש רש"י: אני מסתכל בראשיתם ובתחלת שרשיהם ואני רואה אותם מיוסדים וחזקים כצורים וכגבעות הללו -- על ידי אבות ואמהות.

והביאור בזה, כי גלוי וידוע לכל באי עולם, אפילו אומות העולם, כי הקיום, הכח והעוז של עם בני ישראל יסודם ושרשם באבות ואמהות של אומה זו וירושה מהם לכל אחד ואחת מבני ובנות ישראל וכמו טבע בנפשותינו. בכל הזמנים ובכל המקומות, וזהו שעושה אותנו לחטיבה אחת בעולם -- הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב.

ומכאן המסקנה המידית -- מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל, שהמכוון בזה הוא חשיבות זרע קודש, בני ובנות ישראל, רצה לומר אשר בני ובנות ישראל הם זרע יעקב וישראל ומתנהגים כיאות לבני אברהם יצחק ויעקב ובנות שרה רבקה רחל ולאה -- וזה מבטיח שכל עם בני ישראל יהיו מיוסדים וחזקים כצורים וכגבעות הללו, כפשוטו, וכמשמעו -- שהאבות והאמהות נמשלו לצורים ולגבעות.

סגולות אלו ישנן ומתגלות סוף סוף, בכאו"א מבני עמגו עם בני ישראל, כקטון כגדול. אבל מובן שהן מתבטאות בכל תוקף בנשיא בישראל, ועד נשיא דורנו בעל השמחה והגאולה, שלא התחשב עם שונאי דת ישראל שבקשו לעקור תורה ומצות וכו', והוא נלחם בהם ללא חת ובחרף נפש ממש,