327

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

בחיות שהנשמה מחי' את הגוף: חיות פרטי (פנימי, ממכ"ע), חיות כללי (מקיף, סוכ"ע) ומה שלמעלה משניהם (מקיף הרחוק, למעלה מממלא וסובב). וכנגדם בצרכי האדם הם: מזון, לבוש ובית (לקו"ת ד"ה מזמור שיר חנוכת). ולכן מת שנגע גם במקיף הרחוק, מטמא גם באוחל.

והנה, בכל זה, אחרי הפסק, השיבו למשה טהרת מת ג'"כ, וא"ל הקב'"ה אשר לו יגלה הטעם ולאחרים חקה, ואשר פרה שלו קיימת לעולם (במי"ר שם).

והנה נודע שמצות שבטלו עתה בגשמיות בכ"ז ישנם ברוחניות: וכנודע מענין התפלה והקרבנות.

וכן הוא גם בענין טהרת מת, שאף שנדמה בעינינו לחקה; ומה לנו לטפל בטומאת אדם פלוני שהיא טומאת מת. כי נכרת ח"ו משרשו, ואיך יטהר. ועוד, ובפרט, שמטמאה, לפי שעה, את העוסקים בה. בכ"ז הרי משה שבכל דור ודור, שהם רבותינו, פרה שלהם קיימת. ונצטוו כל ישראל., ובפרט כל הקרב הקרב, ויקחו אליך -- דוקא -- פרה גו', ואז סו"ס מטהר את הטמא ומביאו לחיים נצחיים . ..

(ממכי י"ג תמוז, תש")

. . . והרי מבואר בכ"מ ביאור הכתוב, זאת התורה אדם, שהוא ע"ש השייכות וההשתוות שבין התורה ואיש הישראלי. ומרומז גם במאמר חז"ל, רמ"ח אבריו של אדם כנגד רמ"ח מ"ע ושס"ה גידים כנגד שסיה מצות ל"ת שעפי"ז מובן וגם פשוט, שכמו שהוספה בפנימיות ועצמיות חיות גוף האדם, ה"ז רפואה הכי טובה ודרך הכי פשוטה לחיזוק ותוספת בריאת הגוף, וכן הוא ממש בבריאות הנשמה, הוספה בפנימיות ועצמיות חיות הנשמה, ה"ז מביאה חיזוק ותוספת בריאות הנשמה ביותר -- וחיות הנשמה הרי תלוי' בתורה ועניני', ז. א. שהנ"ל הוא ע"י פנימיות התורה ופנימיות המצות, שהדרך לבוא לזה ואליהם, הוא ג"כ ע"י לימוד פנימיות התורה. וכיון שבריאות גוף הישראלי תלוי' בבריאות גשמתו, שהיא חלק אלקה ממעל ממש,

ביון שגם גוף הישראלי קדוש הוא,

וכמבואר בתניא פרק מ"ט שעל גוף החומרי, נאמר ובנו בחרת: ומקום הבחירה למעלה - ה"ה דוקא במהותו ועצמותו ית' כמבואר בכמה מקומותי

הנה הוספה בלימוד פנימיות התורה, שבדורינו נתגלתה בתורת החסידות, וע'פ מרז'ל לא המדרש עיקר אלא המעשה, הליכה בהדרכותי' והנהגותי, הרי זו היא הדרך הישרה והכי טובה, גם בהנוגע לבריאות הגוף...

(ממכ' כו תשרי, תשי"ט)'

מצוטט ב־1 עמודים

  1. אגרות קודש ו'תקל לקו"ש ח"ח ע' 327

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.