324

ואחד הביאורים בזה מיוסד בסיפור רבותינו ז'ל, אשר התחלת הטענה של קרח היתה: טלית שכולה תכלת תהא פטורה מציצית, ואם כן -- כיון שכל העדה כלם קדושים אין זקוקים לכהונת אהרן, ובלשון הכתוב -- מדוע תתנשאו.

נקודת הטענה בנוגע לעבודת האדם את קונו ה' יתברך ויתעלה היא אשר כשענין הקדושה הוא באופן מקיף כדוגמת טלית המקיפה את האדם ראשו ורובו, גם זה מספיק ואין זקוקים לציצית, חוטין הקשורים על כנפי הבגד שזהו דוגמא להמשיך מהמקיף ולבוש בפנימיות האדם, ומכאן לכהונת אהרן, אשר כיון שכל העדה כלם קדושים, אף על פי שכמה שעות ביום עסוקים בעניני פרנסה: עסק על פי תורה וכמו שנאמר וברכך ה"א בכל אשר תעשה, ולאחרי זה -- בכמה עניני רשות, כמו אכילה ושתי' וכו' שגם זה הוא על פי תורה אלא שצריכה להיות בזה הנהגה דכל מעשיך לשם שמים -- הנה די בזה.

ומענת משה רבנו הי' אשר מוכרחת ההשפעה גם בפנימיות, ואשר צריך להיות כהן וכהן גדול עליו נאמר ומן המקדש לא יצא, זאת אומרת אשר כל עניניו הם בקדש ובמקדש בגלוי, ואדרבה -- דוקא באופן כזה נמשכת הקדושה בפנימיות גם בשעות היום שעסוקים בדברי הרשות, לא לבד שכל המעשים הם לשם שמים, אלא עוד יתרה מזו, בכל דרכיך דעהה ועד - ללימוד התורה וקיום המצוות בפועל במשך רוב היום ככולו. ואז גם הטלית יש בה קדושה וקדושת כל העדה היא בגלוי, וכמבואר בארוכה בדרושי רבותינו נשיאינו. ן

על פי האמור מובן אשר תפקיד קדוש על תלמיד ישיבה בכלל ותלמידי ישיבת תומכי-תמימים בפרט, שעליהם להראות התמימות והשלמות בכל הענינים, שתלמיד ישיבה צריכה להיות תורתו אומנתו, ועל ידי זה מתוספת קדושה בכל השייכים להישיבה והתומכים בהישיבה עליהם נאמר ותומכי' מאושר, נוסף על אשר על ידי זה הקדושה שבכל אחד ואחד מהם עומדת בגלוי ובפועל . . .

וההוספה בהידור בלימוד התורה הנגלית והפנימית ביראת שמים, לימוד המביא לידי מעשה קיום המצוות בפועל, תמהר קץ גלותנו ותביא הגאולה האמתית והשלמה, אשר אלקים יושיע ציון ויבנה ערי יודא וישבו שם וירשוה וזרע עבדיו ינחלוה ואוהבי שמו ישכנו בה.