285
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ג
נש א
. . . הדין והמקור לדין שערות הבתולות -- מפורש הוא בטוש"ע או"ח סע"ה. ועייגיכ שו"ע אהע"ז סכ"א סיב.
הטעם להחילוק י"ל, דהרי ופרע את ראש האשה (ראה כתובות עב סע"א) בנשואה כתיב, והעיקר, עדמש"כ בהקדמה לפיה"מ להרמב'ם -- שבענינים המקובלים מדור דור מימות מרע"ה אא'פ להיות בזה מחלוקת (וראה עד"ז בירוש' פסחים רפ"ו: והרי א"א לשני שביעית כו). והרי בהנ"ל ראו מנהג הבתולות מדור דור. ולדעת ר' ישמעאל (ספרי לבמדבר ה' יח) זכר במקרא שהבתולות הולכות מגולות. פנימיות הטעם ע"פ נגלה ייל דכסוי הראש באשה בא בעונש על חטא עה"ד (עירובין ק. ב) שהכשילה את בעלה. ולכן אינו בבתולה, ומובן דל"ק מדם נידות (עירובין שם) - כי זהו ענין שנעשה
בטבע הגוף, משא"כ הנ"ל, (ממכתב אדר"ח תמוז, תשט"ו)
וכיון שהדרישה מופנית לכל אחד ואחד, בודאי שבכחו הוא, שהרי אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו.
הערות
- 1. ו
- 2. ... ובעמדנו במוצש"ק פרשת בהעלותך את הנרות, י"ל ברמזי פרשה זו: ביאר רבנו הזקן אשר הנרות הללו -- הן נשמות כל בני ישראל, גר ה' נשמת אדם, אתם קרוים אדם, ובכל אחד ואחד ההדלקה היא באופן של ,בהעלותך" -- היינו שסוף סוף השלהבת עולה מאלי;
- 3. ביאר ובנו הזקן: לקו"ת ר"פ בהעלותך. בהעלותך . . מאלי': פירש"י כאן. וראה שבת כא, א
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.