280
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
נוגע לאדם כיון שכולם לא נמצאו אלא בשביל האדם, וכמו שהאריך הרמב"ם בהקדמתו לפיה"מ,
דפשיטא (דלשיטה זו עכ"פ, וברור, לפע'ד, שגם לשיטת הבעש"ט בהשגח"פ כן הוא) דהא דארז"ל (ברכות ו, ב) כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה היינו בכללות מיני דצ"ח ובכללות המאורעות, אבל אין לומר דאופן נפילת עלה פרטי הנמצא בירכתי הים נוגע לאדם זה, וכמו שאין כוונת הרמב"ם לפרש מאמר בן זומא שהביא שם בהקדמתו ברוך שברא כל אלה לשרתני שהי' נוגע לב"ז כל הפרטים שהיו בהעולים לחוג ועיין בלקו"ת סד"ה ושמתי כדכד השני, שבכלל מזכיר טפל ועיקר בבריאת הבע"ח.
והנה בשיטת חכמי ישראל שקודם הבעש"ט יש לברר:
והנה דעת המו"נ הובא לעיל (ועייג"כ מו"נ ח"ג פנ"א) שאינה בסכלים ורשעים כי ההשגחה היא לפי הדבקות שבשכל.
ולפי"ז למדנו ג"כ דלשיטתו אין הסרת ההשגח"פ ברשע עונש וענין סגולי אלא ענין טבעי.
-- ולכאורה - כ"מ דעת הרמב"ן (בראשית יח' יט') שכ' השגחתו בעולם השפל היא לשמור הכללים, וגם בני האדם מונחים בו למקרים עד בא עת פקודתם אבל בחסידיו ישים אליו לבו לדעת אותו בפרט כו'.
וצ'ע לדכוותי איך לישב זה בלשון המו"נ.
ובקה"י מע' השגחה הביא דעת הרמב'ן (הנ"ל) והבחיי דהשגחיפ מתחלקת לב' : א) להשגיח במעשיו וזהו בכל אדם מישראל או באומות. ב) להגן מן המקרים, וזהו רק לצדיקים.
הערות
- 1. א) בענין ההשגח"פ בבני אדם, אם היא גם ברשעים, או"ה, סכלים, או רק בבני ישראל הצדיקים.
- 2. ועיין בדרך חיים שער התשובה פ"ט שכ': שקוראים תגר על הרמב'ם דהרי כתיב עיניך פקוחות על כל דרכי בני אדם גו' וכן היוצר יחד לבם גו' דהיינו למעשה הרשעים. כמו דכתיב היסתר גו' אע'פ שנכנס בו רוח שטות כבהמה ממש, אלא הענין הוא.. לצדיקים משגיח בחסד וטוב לרשעים במדה'ד כו'. עכ"ל.
- 3. ודעת האלימה (שם פל"ז) ושו"א אם הסרת ההשגח"פ ברשע הוא עונש סגוליי או טבעי, צ"ע. כי בראש דבריו כתב ,כל אחד מהם (מבנ"א) מושגח מהשי"ת בתכלית הפרטיות" ומסיים: ,ההשגחה העשירית היא הסתר פגים מאת השי"ת, כי מחמת עונו עזבו ה' אל הטבע וההזדמן . . . והוא משל אל מעין
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.