266

הרוחני שבלב, מכיון ש,ובנו בחרת" -- בחירת העצמות, היא בגוף החומרי> דוקא זי,

ו ידוע בשם הבעש"ט, שבמצות הצדקה אין נוגע (כ"כ) הכוונה לשמה (כבשאר המצות) -- כי העיקר בצדקה הוא שהעני יקבל את הנצרך לו. וכדמוכח גם ממרז'"ל *י: המאבד סלע מתוך ידו ומצאה עני והלך ונתפרנס בה מעלה עליו הכתוב כאילו זכה.

ועפ'ז -- בנוגע ל,נדבת ידך* (צדקה), אין נפ"מ לכאורה בין ;נדבת ידך" של יהודי לנדבה של אינו יהודי -- הגם שדוקא ב,נדבת ידך" של יהודי ישנו הביטול לבעהר"צ (כנ"ל סעיף ה) -- מכיון שהעני מקבל את החסר לו גם בנדבה של אינו יהודי.

אבל באמת אינו כן. כי מכיון ש,יד המחלקת צדקה לעגיים" נעשית ,מרכבה ממש לרצון העליון"'" -- שזה שייך בישראל דוקא, הרי הצדקה הנשפעת להעני ע"י איש הישראלי היא השפעה מידו של הקב"ה (ע"י היד של איש הישראלי, שהיא מרכבה אליו ית'), ובמילא -- התוצאות מה שהעני מקבל ע"י צדקה זו, הם באופן אחר לגמרי יי מהתוצאות של מתנת בו"ד -- שהרי השפעה זו היא מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה **.

(משיחת אור ליום ה' סיון, ערב חגה"ש, ה'תשליב)

**) הערח המו"ל: בסיום ההתועדות, התחיל כ"ק אדמו"ר שליט"א בעצמו לנגן הניגון ניעט ניעט ניע קאוואָ קראָמי איוואָ אָדנאוואָ.