264

ומעלה זו נרמזת בשמו של ,יוסף" (לשון תוספות). כי הנבראים מצד עצמם הם רק מקבלים ואין שייך שיוסיפו בהבריאה. ורק מצד הכח שניתן להאדם, שע"י עמלו יהי' שותף להקב"ה במעשה בראשית, בדומה להבורא -- מצד זה נעשה האדם בבחי' ,יוסף", שהוא מוסיף בהבריאה.

ג. מכיון שהענין ד,אדם לעמל יולד" הי' גם קודם מתן תורה; ועד שמיד כשנברא האדם נאמר ,ויניחהו בגן עדן לעבדה גו * -- הרי מובן, שהעגין ד,יוסף", מה שהאדם מוסיף בהבריאה, הי' גם לפני מ"ת. אלא שמ"מי הענין ד,יוסף" כמו שהי' לפני מ"ת אינו בערך כלל להענין ד,יוסף" שנתחדש בשעת מ"ת.

בי מכיון שהעבודה שלפני מ"ת הגיעה רק עד בחי' שרש ומקור הנבראים * -- הרי ה,הוספה" שנתוספה ע"י העבודה אז היא רק ,הוספה" כמו שהיא מצד בחינת (שרש) הנבראים. ואף שענין ה,הוספה" הוא דוקא מצד הבורא (כנ"ל סעיף ב) -- הרי זה בחי' ה,בורא* כמו שבאה בהנברא (כח הא"ס שבבריאה *).

משא'כ לאחרי מ"ת, מכיון שניתן אז הכח להמשיך מעצמותו ית' (שלמעלה מבחי' שרש ומקור הנבראים), לכן ע"י העבודה שלאחרי מ"ת מוסיפים ענין חדש לגמרי שאינו בערך הנבראים כלל -- אמיתית הענין ד יוסף".

ועפ"ז מובנת שייכותו של מאמר הנ"ל ל(רב) יוסף, וגם מה שמדגיש בהמאמר ,כמה יוסף איכא" -- שהכוונה בזה, שהגם ש,כמה יוסף איכאי גם לפני מ"ת, אי"ז בדומה כלל לאמיתית הענין ד,יוסף" שנעשה מצד ,האי יומא" דמיית.

ד המעלה ד,יוסף" שלאחרי מ"ת לגבי ,כמה יוסף איכא" שלפני מיית -- מוסבר ע"י הוספת תיבת ,בשוקא":

,שוק" הוא רשות הרבים, אינו היכלו וחדרו של ממה"מ הקב'"ה. וזהו ,כמה יוסף איכא בשוקא"י -- שה,כמה יוסף (ד)איכא" (לפני מ"ת) הם ,בשוקא", הוספה בבחי' ,רשות הרבים". משא"כ ,יוסף" שלאחרי מ"ת הוא -- הוספת והמשכת העצמות.

5) כמבואר בכמה דרושים דחג השבועות.

66 וראה אגה"ק סו"ס כ.

7 עוד ענין בזה : שוק 5" : א) רחוב (היפך דבית ופנים), ב) מקום של מסחר, שענינו הוא ע"ד מ"ש (משלי יא, כד) ,יש מפזר ונוסף עוד" (וראה תו"א ר"ס וישב), אלא שהוספה זו היא בבחינת רשות הרבים, כנ"ל.