263
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
א רב* יוסף ביומא דעצרתא כו' אי לא האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא י.
כבר דובר כמה פעמים, שבכל מקום שמביאים חז"ל דבר בשם אומרו, הוא מפני שבמאמרים אלו -- שמו של בעל המאמר, מוסיף ביאור בהבנת המאמר. (ועפי"ז מובן, מה שבכו"כ מאמרי חז'ל לא נזכר שמו של בעל המאמר).
עאכו"כ במאמר הנ'ל ,אי לא האי יומא דקא גרים", אשר [נוסף למה שהובא בגמרא שרב יוסף אמר זה] גם בהמאמר עצמו מדייק +כמה יוסף איכא בשוקא" (ולא ,במה אינשא", וכיו"ב) -- כי מאמר זה שייך לענינו של (רב) יוסף.
וצריך להבין שייכותו של (רב) יוסף למאמר זה. גם צריך להבין מה שאומר ,כמה יוסף איכא בשוקא", דלכאורה הול"ל ,כמה יוסף איכא", ומח מוסיף בתיבת .בשוקא"?
ב. ויובן זה בהקדים מה שנתבאר: בהענין ד,אדם לעמל יולד"! -- שמעלת העמל והיגיעה (והיינו מה שהאדם עושה ומהווה איזה דבר ע"י עמלו) היא, שעי"ז הוא יוצא מגדר ,נברא" (שגדר הנברא הוא -- ,מקבל") ונעשה בדומה ל,בורא", וכלשון חז"לי: שותף להקב"ה במעשה בראשית:
ח"יב ע' 493 ואילך. 0 בההתועדות די"א ניסן (תשל"ב) -- לקו"ש חטיו ע' 94 ואילך. 3 איוב ה, ז. 6) שבת קיט, ב.
הערות
- 1. =
- 2. *) הערת המו"ל: בתחילת ההתועדות צוה לנגן, ואמר מאמר ד"ה בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע. (בסוף המאמר הזכיר, שאמירת ,נעשה ונשמע" היתה בה' סיון).
- 3. אחרי המאמר היו ב' שיחות: בשיחה הא' נתבאר:
- 4. (א) השייכות דמס' סוטה לספירת העומר -- שלכן גוהגים ללמוד מס' זו בימי הספירה, דף ליום,
- 5. (ב) סיום מס' סוטה ,אמר לי' רב יוסף לא תיתני ענוה דאיכא אנא'", ושייכות ענין זה לערב חג השבועות (בו לומדים מימרא זו). ובין השאר נתבאר, ששייכותא של מימרא זו לערב חג השבועות זמן מ"ת הוא גם מצד בעל המימרא -- רב יוסף, כי הוא ביאר העילוי דמי"ת -- ,אי לא האי יומא כו' כמה יוסף איכא בשוקא" (פסחים סח ב).
- 6. (ג) המאמר ,אי לא האי יומא כו' כמה יוסף איכא בשוקא'", ושייכותו של מאמר זה לרב יוסף, וכדלקמן בפנים.
- 7. שיחה ב' -- לקמן בפנים סעיף ה-ו.
- 6. פסחים סח, ב. -- בביאור מאמר זה ראה גם סה"ש תשמ"ט חיב ע' 493 ואילך. סה"ש תשינ
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם שיחת אור לה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"ב לקו"ש ח"ח ע' 263
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.