261

הלימוד בדרך זה הנה אין לה שייכות אמיתית עם האדם הלומד ובמילא אין נכרת פעולתה -- אף שכדי שלא לשלול ענין הבחירה מניחים לו ללמוד התורה ולהבינה אם בר שכל הוא. כיון שזהו מדרכי הטבע. וע"ד מרז*ל (במשנתם ע'ז פ'ד מ"ז) יאבד עולמו מפני כו' ובפרט שע"פ הבטחת בל ידח ממנו נידח הנה סו"ס יפעלו דברי התורה להחזירו לדרך הרצוי', אבל דא עקא שיכול להיות זה בגלגול אחר (תניא סוף פרק ל"ט) ובינתים אבד עשיריות שנים וכו'.

המורם מכל הניל שצריך ללמוד תורה בטהרה (ע"י שיהי' זהיר בטבילת עזרא) ובהקדמת יראת שמים וקבלת עול מלכות שמים. וכיון שלאחר כל זה עדיין צריכים לסייעתא דשמיא, הנה צריך להיות ג"כ הענין דיהיב פרוטה לעני, שאז במדתו של הקב"ה שהוא מדה כנגד מדה נותנים לו הצלחה בהלימוד מבלי התחשב אם הוא עני (אין עני אלא בדעת) או עשיר.

. . . נפלאתי שכנראה המחבר בכל ספריו משתמט מלהזכיר דבר מספרי חב"ד אף שהזכיר את הצ"צ עצמו, פ"א, וצריך הי' להסביר לו שפשוט הוא ונחלט מכל ישראל שזהו חלק מתורתינו הק' וידוע, א) פסק רביה"ז בהלי ת"ת (פ"ב ה"י) שצריך האדם הישראלי במשך כל ימי חייו ללמוד כל התורה כולה עכ"פ פ"א, ב) מארז'יל כל האומר שמועה זו נאה שמועה זו אינה וכו' (עירובין סד, א), ג) להודיעו ולהסבירו קוטב דברי כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"יע נשיא ישראל בקונטרס לימוד החסידות בשלילת דעת הפוטרים את עצמם מלימוד זה, ד) התנאי דהקדמת נעשה לנשמע שדוקא עי"ז קבלו בנ"י את התורה והנה הקדמה זו הי' מוכרחת לא רק בו' בסיון ב' אלפים תמ"ח לבריאת העולם אלא גם משם ואילך בכל יום ויום (כיון שבכל יום מקבלים התורה וכלשון הברכה דברכת התורה -- נותן ל' -- הווה) ואם מוכרחת הקדמה זו לחלק פר'"ד שבתורה (זהר ח"ג רהע, ב) אף שקרוב הוא יותר אל הנשמה כמו שהיא בגוף, הרי עאכו"כ שמוכרחת היא בהנוגע לנשמתא דאורייתא : * +