252
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
כלל למעלת הבעש"ט). ועד"ז דוד שהי' מלך ישראל, והוא הרגל הרביעי של המרכבה יי, ומ"מ עסק גם עם צאן * -- שרחמיו על כל מעשיו" וכו'. ובן משה רבנו, שקבל תורה מסיני, הי' רועה צאן כפשוטו -- אפילו צאן יתרו (קודם שנתגייר).
ולכן כל הרוצים לילך בעקבות משה רבנו, דוד המלך והבעש"ט (ומיהו זה שאינו רוצה ח"ו בזה) עליהם להתנהג כג"ל, כבודם במקימו מונח ולהתעסק עם ילדי ישראל, גם עם הקטנים ביותר. ואדרבה: דוקא עי"ז מגיעים לגדלות האמיתי -- בדוגמת משה רבנו דוד המלך והבעש"ט. שדוקא ע"י עבודתם בענינים הנ"ל (צאן וחנוך תנוקות) נעשו רועי ישראל.
והרי כן הוא גם בנוגע להקב"ה ד,גדול ה' (הוא ע"י) בעיר אלקינו", עוה"ז התחתון, כמו"כ דוקא ע"י ענינים פשוטים לכאורה, נעשה הגדלות האמיתי, עד שזוכים לבית גדול -- מקום שמגדלין בו תורח כו' מקום שמגדלים בו תפלה", ביהמ"ק השלישי שיבנה בקרוב ממש 9
% % % ה. איתא במדרש יי: שהלך הקב"ה מהלך ת"ק שנה לקנות לו שם, וקאי על מ"ת יי, שהתורה היא שמותיו של הקב"ה 5
ומכיון שהאתעדל"ת צ"ל מעין האתעדל"ע, גם ההכנה למתן תורה מצד המטה ענינה בהליכה ועד -- הליכה כפשוטה.
וע"כ מובן. שה,תהלוכח* (מה שהולכים בג' רגלים להבתי כנסיות לשמח יהודים בשמחת יו"ט וכו'), שייכת במיוחד לחג השבועות ''.
הערות
- 7. זת'א רמח, ב. ח"ג רסב, ב. ובכ"מ.
- 8. ולהעיר מהנאמר ברבי -- ר"י הנשיא -- ב"מ פה, או
- 9. מגילה כז, א,
- 0. אח"כ צוה לנגן ואמר מאמר ד"ה מראיהם ומעשיהם (הגדפס בתורה אור פ' יתרו עם איזה הוספות). בסוף המאמר אמר, שהמאמר הוא דרוש הראשון שאמר הה*מ בחג השבועות שנת תקכ"א כשקיבל הנשיאות (היום יום ע' כא). ומספורי חסידים (,בית רבי" ע' לא בהערה) דכשהי' אדמו"ר הזקן במאסר ובקרו אצלו הבעש"ט והה"מ אמר הבעש"ט להה"מ שיאמר לאדה"ז לומר איזה דרוש, ואמר דרוש הנ"ל מראיהם ומעשיהם הנדפס בתו"א. ואח"כ אמר הבעש"ט להה"מ ,שאומר הוא אות באות כמו שקבלת ממני". וכ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר שרבינו ביאר הדרוש ע"פ סגנונו (ראה היום יום שם). המו"ל.
- 1. קהלת רבה פ"ז, א (ב)
- 3. רמב"ן בהקדמתו לפי' עֶה"ת. ע"פ זהר ה"ב פז, א.
- 4. וסיים כ"ק אדמו"ר שליט"א : שכל אלו שהשתתפו אתמול בהתהלוכה יאמרו ביחד ,לחיים" ובשמחה.
- 8. את"כ אמר שבין אלו שיצאו לאחרונה ממדינה ההיא; ישנם כאלו שישבו במאסר,
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.