246
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
(אלה האנשים): אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים וגו' ועתה גו' ושמרתם את בריתי (על שמירת התורה) והייתם לי סגולה מכל העמים גו' ממלכת כהנים וגוי קדוש -
וסיום וחותם ימי הכנה אלה בחמשה בחודש בו אמרו ישראל, כולם פה אחד, כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע --
ואמרו חז"ל שבשעה זו שמח בהן הקב"ה ונתן להם תורתו וברכם בשלום,
יהי רצון אשר כל האמור לעיל -- כן יהי' לנו, ומתוך מנוחת הנפש ומנוחת הגוף תקויים בכאו"א הברכה -- בנוסת
הידוע -
קבלת התורה בשמחה ובפנימיות
ואין כל אומה ולשון שולטת בהן וכמו שנאמר: ייטב להם ולבניהם עד עולם...
5/7
הערות
- 1. למצרים : להעיר משו"ע אה"ע ס"ד ס"י וש"נ. אבל גם להרמב"ם וכו' דאין דין מצרי לאחרי שבא סנתריב ובלבל כו' -- ולהעיר מס' הלבוש (שםו שם): דודאי מיעוטם נשארו במקומותם והוה לי' קבוע וכו' -- היינו רק בדפריש (כפשוטו, או ע"י גיור - מדאינו מחלק בשו"ע בין הגר באהמ"צ או במק"א. ועיין רמבים הל' אסו"ב ספייב ,הפורש מהן להתגייר". ראה רש"י יבמות טז, סע"ב (דלי השייס דקביעי -- מסייעו נגד התוסי שם). וי"ל דבנדו"ד גם להתוס' כן הוא, כיון שנאסר בתור מצרי (ובפרט ד(מעשה) המדינה ותושבי' -- צירפם הכתוב לגנאי). ובזה בטלה קושיית עֶרה"ש שם סק"כ). ועפייז מובן הא דגם הרמב"ם אוסר הישיבה בארמ"צ גם בזמה"ז, אף שטעם האיסור הוא שלא נלמוד ממעשיהם (סהמ"צ מל"ת מו). ובפרט להרמב"ם בהל' מלכים (פ"ה ה"ח) ששינה וכתב ,,שמעשיי מקולקלין" באם היא ,בידי עכו"ם" איזו אומה שתהיי, דמזה מוכח דסייל ההאיסור מצד הארץ (ראה מני"יח מצוה תק). וי"ל שוהו עד יש מעינות שמגדלין שטופין כו' (במדב"ר פ"כ, כב). ורק כבוש רבים דנעשה ,כארץ ישראל" משנה זה, ולכן התיר (שם) רק בכבוש ;מלך ישראל ע"פ ב"ד". אלא שפפ"ז צעיק דברי הגמי"י שם: ועוד. ויליץ בברכ"י ובספרים שצוינו באוצר הפוסקים (שם). ועיין פעיח ש"ת פ"ג ס' הלקוטים ר"פ תצא ועוד. ואכ"מ*.
- 2. ואשא , , נשרים : בשנים : מפוזרים היו ולשעה קלה נקבצו כולם! לאח"כ באו למחוז חפצם לפי שעה (רש"י שמות יט, ד. יב, לז. ממכילתא שם).
- 3. על שמירת התורה : פרש"י יתרו (יט, ה).
- 4. כולם פה אחד: פדר"א פמ"א,
- 5. ואמרו חז"ל : דרך ארץ זוטא ר"פ השלום.
- 6. בנוסח הידוע : הובא כו"כ פעמים במכתבי כ"ק מו"ח אדמו"ר.
- 7. בשמחה ובפנימיות : להעיר משבת קל, א. דברים ה, 4. פסחים סח; ב. פס"ד בשו"ע (אדה"ז סתצ"ד סי"ח) : ולשמוח בו כו' אינו דומה לשאר יו"ט ושבתות.
- 8. ואיץ כל אומה ולשון שולטת בהן: להעיר מע"ז (ב, ב) שהחזיר ה' התורה על ,כל אומה ולשון" ולא קיבלוה.
- 9. ואין . . עולם : ע"ז ה, סע"א. וראה הלי תשובה להרמב"ם (פ"ט, ה"ב) : דמפני זה נתאוו כל ישראל לימות המשיח כדי שינוחו ממלכיות כו' לעסוק בתומ"צ כהוגן כו' וירבו בחכמה כו'". ועייגייכ שם סוף הלי מלכים.
- 10. *) ראה בארוכה לקו"ש חי"ט ע' ולו ואילך. המו"ל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.