237
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
וכמובן גם ממרז"ל יי ,למה ניתנה תורה במדבר" -- שמדבר הוא הכנה ותנאי למתן תורה.
ומכיון שמ"ת ניתנה לכל ישראל, גם לילדים קטנים, הרי זה מוכיח שגם השייכות ד,מדבר" למ"ת (ההקדמה למ"ת), מובנת גם בפשטות., ועד שמובנת היא גם לילד קטן:
ענינו של ,מדבר" בפשטות הוא -- מקום שאינו ראוי ליישוב בני אדם, בגלל היותו מדבר שמם, אינו ראוי לזריעה, אין בו מים, אין בו לא אבילה ולא שתי' וכו'. וניתנה תורה במדבר (וקוראין פרשת במדבר לפני זמן מתן תורה) -- ללמדך -- שגם כשהאדם הוא במצב של היפך ההרחבה, ועד -- במצב של ,מדבר" הנ"ל, חייב בת"ת יי ולא שידאוג וישתדל ויתעסק בצרכיו ולאחרי זה ילמוד תורה ויקיים מצות (וע"ד ,לכשאפנה אשנה'), כי אם צריך הוא לקבל את התורה מיד, בהמצב בו נמצא.
- ובדוגמת מ"ת בפעם הראשונה, שבני ישראל היו אז במדבר וכל צרכיהם היו בדרך נס (לחם מן השמים ורק ליום אחד ומים מבארה של מרים וכו'), קבלו את התורה באה"ר ובהקדמת נעשה לנשמע. בפזיזות וכו'.
ח. עוד נקודה בזה:
מההקדמות העקריות למ"ת היא -- הקדמת נעשה לנשמע, וענין (קדימת נעשה לנשמע) הוא תנועה של ,מדבר": כאשר האדם נמצא במקום ישוב -- עושה ,חשבון", אם מצד תנאי המקום בו הוא נמצא יכול הוא לקיים את התורה יי, אם קיום התורה לא יפריע אותו מאכילתו ושתייתו וכו' -- היש מלעיגים ** וכו'. אבל כשהוא <,משים עצמו כמדבר" ה/מפנה עצמו מן הכל" יי, היינו שאינו מתחשב ואין נוגע לו שום דבר., וכל מבוקשו היא רק לקבל את התורה -- אז הוא מקדים נעשה לנשמעי
וזהו מה שבכל שנה ושנה קוראין פרשת במדבר לפני זמן מ"ת -- בי ע"י קריאה בתורה בפרשה זו מעוררים את התנועה ד,מדבר", הרצון לקבל את התורה בלי חשבונות, ועי"ז זוכים לקבלת התורה בשמחה ובפנימיותי
ט. ההקדמה ד,מדבר" למתן תורה, מתבטאת (גם) בנוגע לכל הענינים שבתורה, ובפרט במצות ,ואהבת לרעך כמוך" שהיא ,כל התורה כולה" .י:
הערות
- 0. במדב"ר פי"ט, כו. תנחומא חוקת כא.
- 1. ראה רמב"ם הל' ת"ת פ"א ה"ח (ובהלכות ת"ת לאדה"ז פ"ג ה"ד וה6 : כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני . . אפילו ה" עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים.י
- 2. ראה שבת פח, סע"א: עמא פזיזא כו' אי מציתו קבליתו כו'.
- 3. ראה טושו"ע או"יח בתתלתו.
- 4. לשון חז"ל במדב"ר שם, תנחומא שם.
- 5. שבת לא, א. תניא פרק לבי
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.