201

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

נימנות רק לפי סדר נשואיהן, ולא לפי גדולתן, ואילו בפסוק "וצלפחד בן חפר... היו לו... בנות" הן נימנות לפי הולדתן.

מדוע, אפוא, מסביר רש"י, ש"בכל המקרא", לא רק בפסוק "ותקרבנה..."* המספר על טענתן "אבינו מת במדבר... למה יגרע שם אבינו... כי אין לו בן"?, ענין הקשור לחכמהפי, אלא גם בפסוק "וצלפחד... היו לו... בנות", שאינו קשור לחכמה, אלא רק להולדתן, גם שם "מנאן לפי חכמתן", ודוקא בפסוקנו מנאן לפי גדולתן בשנים?

ב. טענה של חכמה, ולכן "לפי חכמתן"

ניתן להסביר, שהסיבה לדברי רש"י, שגם בפעם הראשונה נימנות בנות צלפחד "לפי חכמתן" היא:

המסופר בתורה "וצלפחד... לא היו לו בנים כי אם בנות" מהווה הקדמה!! למסופר לאחר מכן, שבנות אלו טענו "אבינו מת במדבר... ובנים לא היו

מסעי ג

לו... תנה לנו אחוזה...":, טענה המצביעה על חכמה, ולכן הן נימנות גם בהקדמה לטענתן "לפי חכמתן".

לפי הסבר זה מובן מדוע אפשר לומר שבפסוק זה "מנאן לפי חכמתן", אך עדיין הרבה יותר פשוט לומר, שבפסוק ההוא, שלמעשה אין מדובר בו על התביעה, אלא רק מסופר בו ש"לא היו לו בנים כי אם בנות", הן נימנות לפי הולדתן.

ואם כך עדיין נותר הקושי בעינו: כיון שלפעמים נישאת הצעירה לפני הבכירה, מנין מסיק רש"י שבפסוק "וצלפחד... היו לו... בנות" הן נימנות לפי חכמתן, ולא לפי סדר הולדת]?

ג. אם "שקולות" א:ן צורך בסיבה לש'נוי הסדר

לאחר שמסביר רש"י מדוע בפסוקנו מוזכרות בנות צלפחד בסדר אחר מאשר בכל המקרא, ש"כאן מנאן לפי גדולתן... ובכל המקרא מנאן לפי חכמתן", הוא מוסיף ואומר: "ומגיד ששקולות זו כזו":'.

בכך אין מובן: א) אם "בכל המקרא מנאן לפי

חכמתן" הרי מובן, שהבנות הנימנות "בכל המקרא" ראשונות, גדולות יותר

הערות

  1. 8. פנחס כז, א.
  2. 9. שם, גדד.
  3. 0. ואף שההוכחה ל"חכמניות היו" הוא מזה ש"אם הי" לו בן לא היו תובעות כלום" (רש"י שם, ד) - הרי מובן אשר [נוסף לזה, שכללות ענין הטענה בדין נוגע לחכמה. וראה ב"ב שם] בנוגע לטענה זו בפרט, ש"ראתה עינם מה שלא ראתה עינו של משה" (רש"י שם, - ודאי נוגע ענין החכמה.
  4. 1. שהרי בכל הפקודים נמנו רק בנים ולא בנות (ולהעיר מפרש"י שם כו, מו).
  5. 5. שיחות
  6. 2. וכן הפסוק (יהושע יז, ג) "ולצלפחד בן חפר גו' לא היו לו בנים כ"א בנות גו' מחלה ונועה גו'", הוא הקדמה ל"ותקרבנה גו'" שבפסוק שלאח"ז.
  7. 3. וכדעת תנא דבי ר"י (ב"ב שם). אבל ראה לקמן הערה 22 ובשוה"ג שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.