198
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ההסתלקות - "בשנת הארבעים... בחדש החמישי באחד לחדש"?; וגילו של אהרן - "ואהרן בן שלש ועשרים ומאת שנה במותן"'*.
כיון שבפרשתנו מסופרים מספר פרטים חשובים בקשר למיתת אהרן, שאינם מופיעים בפרשת חוקת, לכן "כאן לימדך שמיתת אהרן היא השמועה" - בפרשה זו, המתכוונת לספר פרטים רבים על מיתת אהרן, מספרת לנו התורה פרט נוסף בענין זה, המראה את חשיבות המאורע: מיתת אהרן כשלעצמה היתה הגורם ל"כנעני" להילחם בישראל, לא מפני התוצאה שלה - סילוק ענני כבוד, שיכולה להשפיע רק על עמלק -
כי על ידי מיתת אהרן הוא "סבור שניתנה רשות להלחם בישראל".
לפי זה מובן ההבדל הלשוני בין פסוקנו לבין פרשת חוקת: שם מסופר "וישמע הכנעני..." כסיפור בפני עצמו, וכיון שבפועל היה זה עמלק, אשר "שינה את לשונו לדבר בלשון כנען", לכן נאמר "יושב הנגב". אך בפסוקנו מסופר "וישמע הכנעני" בקשר למיתת אהרן, כחלק מענין זה, כדי להבהיר את האבידה והסבל של בני ישראל על ידי פטירתו - ולכן נאמר כאן "וישמע הכנעני... והוא. יושב בנגב", כי בניסוח זה מודגש הנזק העצום שנגרם על ידי מיתת אהרן,
9) לג, לח. 0) שם, לט.
שאפילו מי שאינו עמלק היה מוכן להילחם בישראל.
ולכן אומר רש"י "כאן לימדך שמיתת אהרן היא השמועה", ולא "שהשמועה היא מיתת אהרן" = כי הכוונה של "לימדך" בפסוקנו אינה לענין של "וישמע הכנעני", אלא להדגשת החשיבות של "מיתת אהרן".
ח. סי*פור מיתת אהרן - סמוך לזמן המאורע
לאחר כל האמור. לעיל עדיין נדרש הסבר: מדוע מסופרים כמה פרטים חשובים בענין מיתת אהרן דוקא כאשר הסיפור מופיע בפעם השניה, ולא בפרשת חוקת - בפעם הראשונה?
לפי הפשט אין בכך קושי, כי אנו מוצאים זאת במקומות נוספים, אך בכל ואת אין הדבר כה "חלק", ובמיוחד כאשר כאן מדובר בכלל על מסעות בני ישראל, שלא כבפרשת חוקת.
זהו מהענינים של "יינה של תורה" שבפירוש רש"י זה:
הזמן שבו קוראים את פרשת מסעי סמוך תמיד לראש חודש מנחם אב'*. וכיון שבכל שנה ושנה חוזר וניעור המאורע בזמן שבו אירע בראשונה?ל,
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.