197
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
8 לקוטי
ענני הכבוד, הוא לא היה נלחם בבני ישראל, כ"כנעני". הוא עשה זאת רק מפני השמועה שמת אהרן, שבעקבותיה "כסבור שניתנה רשות להלחם בישראל"5.
לפי זה מובן מדוע מצטט רש"י את המלים "וישמע הכנעני" - למרות שבפירושו "שמיתת אהרן היא השמועה" מבוארת רק המילה "וישמע" - כי בכך הוא מדגיש, שבפסוקנו מדובר על שמועה שעוררה אותו ככנעני להילחם בישראל**.
הענין העיקרי בפסוקנו: מיתת אהרן
אך יש להבין:
מפעי א
מובן בפשטות?, שב"וישמע הכנעני" שבפסוקנו, מסופר אותו
מאורע שעליו מסופר בפרשת חוקת. כלומר, בפועל היה זה עמלק, ומובן מאליו שפעולתו "וילחם בישראל" נבעה מכך שהוא "רצועה מרדות... ", והוא מוכן להילחם בישראל בלי לחשוב אם ניתנה רשות. והשינוי בפסוקנו "וישמע הכנעני... והוא יושב בנגב" (עם כל הדיוקים הכרוכים בכך, כדלעיל) רק מבהיר, שאף אילו לא היו לו התכונות של "עמלק", והוא אכן היה "כנעני", הוא בכל זאת היה נלחם בישראל, כי "סבור שניתנה רשות להלחם בישראל".
אך לפי זה קשה להבין: לשם מה מספרת התורה על דבר שלא אירע בפועל, והוא אפשרות תיאורטית בלבד - "אילן יצוייךר"?
את זאת מבהיר רש"י בדבריו "כאן לימדך שמיתת אהרן היא השמועה" -
בסיפור על מיתת אהרן בפרשתנו מופיעים מספר פרטים שאינם מוזכרים בפרשת חוקת: אופן ההסתלקות "עלפיי ה' - שמת בנשיקה"<; זמן
הערות
- 5. ומה שרש"י מוסיף "שנסתלקו ענני הכבוד" - כי זוהי הוכחה מוחלטת, שתומ"י נסתלקה שייכות אהרן לישראל, ובפרט בעניני הגנה - וראה לקו"ש [המתורגם] חי"ח ע' 280 (באו"א קצת).
- 6. לכאורה אפשר להקשות: מכיון שהוכחת רש"י לפרש "שמיתת אהרן היא השמועה" היא ממ"ש "והוא יושב בנגב" (דלא כבפ' חקת), למה אינו מעתיק גם תיבות אלו ואינו מרמזם אפילו ב"וגו'"? אבל - אינו:
- 3. א) ההוכחה מהכתוב שמדבר כאן ב"כנעני" היא [לא ממ"ש "והוא יושב בנגב" כ"א] ממה שלא נאמר "יושב הנגב", שהרי אדרבה: באם הי' נאמר רק "הכנעני מלך ערד" ולא הי' נזכר כלל שישב בנגב הי' פשוט עוד יותר שמדבר בכנעני ולא בעמלק, ולכן אין מקום להעתיקם.
- 4. ב) מכיון ש"והוא יושב בנגב" מורה שבפועל הי' זה עמלק (שהרי הכנעני לא ישב בנגב), ורק שהשמועה שפעלה עליו הוא לא מצד תכונותיו של עמלק, הרי אדרבה: דוקא ע"י שמעתיק "(וישמע) הכנעני" ומשמיט "והוא יושב בנגב", מדגיש ש"וישמע" הוא מצד ענין הכנעני שבו.
- 7. כפרש"י "חזר וכתבה". וראה לעיל הערה 9 שאין כן דעת התיב"ע.
- 6. ואולי יש לומר שמ"ש רש"י "לפיכך חזר וכתבה" - אף שגם לולי פירושו "כאן למדך כו'" לא קשה מה ש"חזר וכתבה" (כנ"ל הערה 013 - הוא [לא רק מצד זה שע"י פירושו "כאן למדך כו'" יומתק יותר מה שחזר וכתבה (כנ"ל סעיף א), אלא] גם לשלול הפי" דתיב"ע.
- 8. לג, לח. ופרש"י שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.