193
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
1% לקוטי
הסיבה של "חזר וכתבה", למרות שאין זה קושי ממש, או שקושי זה מתעורר רק לפי פירושו.
יש להבין': מהו הקושי הגלוי כל כך ב"וישמע הכנעני", אשר בגללו צריך רש"י לפרש "כאן לימדך"?
ג) "כאן לימדך" אינו מהווה הבהרה בענין מות אהרן, אלא בענין של "וישמע הכנעני" - מה היתה שמועה זו, ולפיכך צריך היה הסדר בדברי רש"י להיות הפוך: כאן לימדך "שהשמועה היא מיתת אהרן", ולא "שמיתת אהרן היא השמועה"?
ד) גם על הפסוק "וישמע הכנעני" שבפרשת חוקת+, אומר רש"י "שמע שמת אהרן". מדוע אפוא אומר רש"י
7 וגם: מדוע לא הוקשה לי' באמת, למה חזר וכתבה, והרי בכל המסעות (לבד מסע הראשון) לא נשנו המאורעות שנאמרו כבר לפנ"ז*? ושאני "ויעל אהרן הכהן אל הר ההר" (לג, לח) שנשנה בשביל הפרטים דמיתת אהרן שלא נאמרו לפנ"ז (ראה לקמן ס"ז).
מפעי א
בפסוקנו "כאן לימדך שמיתת אהרן...", ואף מסיים "לפיכך חזר
וכתבה", כאשר הדבר כבר ידוע
מפרשת חוקת?
ב. גם בפרשת חוקת "שמע שמת אהרן"
על השאלה האחרונה משיבים
המפרשים': בפרשת חוקת, לאחר
"וישמע הכנעני...", ממשיכה מיד
התורה ואומרת "כי בא ישראל דרך האתרים". לכן אפשר להסביר שם, שהמלים "וישמע הכנעני" אין מתייחסות למיתת אהרן שעליה מסופר לפני כן, אלא לסיום "כי בא ישראל...."י. לעומת זאת, בפרשתנו, אין מוזכר בפסוק "וישמע הכנעני" שום מאורע אחר, ולכן הכרחי להסביר שהמלים "וישמע הכנעני" הן המשך למיתת אהרן. והסיבה לכך שגם בפרשת חוקת אומר רש"י "שמע שמת אהרן" היא, מפני שכך לומדים מפסוקנו.
אך אין להסביר כך. כי בכל מקום, כאשר רש"י מפרש פירוש שההכרח לבארו נובע מפסוק שבהמשך, שהתלמיד עדיין לא למד, הוא מפרט ומדגיש שההוכחה לפירושו היא מפסוק
8 גו"א, ש"ח ומשכיל לדוד כאן. ברא"ם כאן תירץ באו"א, אבל (נוסף על מה שהקשה עליו במשכיל לדוד) הקושיא שבפנים היא גם לפירוש הרא"ם.
9 כפירוש התוס' ד"ה וישמע הכנעני (ר"ה ג, א).
הערות
- 1. *) ומה שנאמר "ויעברו בתוך הים המדברה וילכו דרך שלשת ימים": "ובאילים שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים" (לג, חדט) - אף שכבר נאמר בפ' בשלח (טו, כב. כז) - הרי (א) "ויעברו .. וילכו גה" הוא (חלק ו)פרט ב"ויסעו מפי החירות גר'" [שלכן: א) נאמר כאן "דרך שלשת ימים". ב) לא נאמר "ולא מצאו מים"]. וגם "ובאילים שתים עשרה עינות מים גר" הוא תיאור המקום (אילים) שבאו לשם, ולא מאורע [וגם - ה"ז הקדמה וטעם למה "ויחנו שם"ן (ב) אפילו את"ל שאין חילוק בזה) ה"ז ענין קצר הבא דרך אגב, ואי"ז דומה ל"וישמע הכנעני" שכל הפסוק נאמר כבר לפנ"ז. (ועפ"ז (שאין להקשות מהבא דרך אגב) יתורץ גם מ"ש "ויעל אהרן הכהן אל הר ההר ע"פ ה' וימת שם" - אף שהי' יכול לומר "שם מת אהרן על פי ה'").
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.