192

שיחה א

א. "וישמע הבנעני"

על הפסוק "וישמע הכנעני מלך ערד... "' המופיע לאחר שמסופר על מות אהרן, אומר רש"י, על המלים "וישמע הכנעני": "כאן לימדך שמיתת אהרן היא השמועה, שנסתלקו ענני כבוד וכסבור שניתנה רשות להלחם בישראל".

בכך אין מובן:

א) לצורך הפירוש "כאן לימדך שמיתת אהרן היא השמועה...", נחוצה, לכאורה, רק המילה "וישמע", ומדוע מצטט רש"י את שתי המלים "וישמע הכנעני"?

ב) מכך שרש"י פותח את פירושו בדבריו "כאן לימדך..." ולא במלים "שמע שמת אהרן..."? מוכח, לכאורה, שאין בכוונתו לפרש כאן רק את המלים "וישמע הכנעני" עצמן, אלא לבאר גם את היתור שבפסוקי, שהסיבה לכך

שהתורה חוזרת שוב על הסיפור "וישמע הכנעני...", למרות שהוא כבר מסופר בפרשת חוקת', היא כדי ללמדנו "שמיתת אהרן היא השמועה",

אך מדברי רש"י אחר כך, לאחר פירושו "כאן לימדך..." - "לפיכך חזר וכתבה" ניכר, שלפני כן, בהסבירו את פירושו על הפסוק "וישמע הכנעני" אין מתעורר הקושי על ש"חזר וכתבה" -

כי כאשר רש"י מתכוון לתרץ בפירושו קושי מסויים, אשר הוא מוצא לנכון לפרטו, כיון שהקושי אינו כה מובן בפשטות וייתכן ש"בן חמש למקרא" לא יחשוב עליו בעצמו, הוא מצטט את המלים המביעות את הקושי לפני הפירוש*, כדי שהתלמיד יידע מיד מה מתכוון רש"י לבאר בפירושו. וכאשר הקושי כה פשוט שרש"י אינו מקדים ומציינו, אלא פותח מיד בפירושו - אין הוא מפרט את הקושי גם לאחר הפירוש, שבו הוא מיישב קושי זה*.

אלא רק לאחר שמפרש רש"י "כאן לימדך...", כדי ליישב קושי אחר, שאלה פשוטה ביותר שרש"י אינו צריך לפרטה, הוא מוסיף "לפיכך חזר וכתבה", שעל ידי פירושו מובנת גם