190
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
מיעוט של ישראל צריכים לעסוק בעבודה זו.
בכל זאת אמר להם משה "כה עשו אבותיכם...", כי תפקידם של מארי תורה הוא להאיר ולהחדיר חיות בעבודתם של מארי. עובדין טבין,
כפי שהוסבר פעמים רבות5 לגבי המשמעות של "העליונים ירדו לתחתונים"":, שיושבי האהל (עליונים) צריכים לרדת אל בעלי העסק (תחתונים) ולהשפיע עליהם'3,
ולכן בקשתם "אל תעבירנו את הירדן", להיות נפרדים לגמרי מארץ ישראל, מנוגדת לתכלית.
אך לאחר שבאמצעות התוכחה עורר בהם משה מסירות נפש לכיבוש ארץ ישראל, שתכליתו היא העבודה בתוך ארץ ישראל:: - "ואנחנו נחלץ חושים
לפני בני ישראל", הסכים משה שהם יתנחלו בעבר הירדן,
כי על ידי נכונותם למשימה "נחלץ חושים" הם הוכיחו שהישארותם בעבר הירדן אינה נובעת מרצונם להיתנתק מהעולם, אלא מכך שבתוך העבודה של עשיית דירה בתחתונים, הם בחרו את החלק של "מארי תורה".
1 התכלית: דירה בתחתונים
לאחר כל האמור לעיל היתה כאן, בכל זאת, בדקות, סטיה מסויימת מהתכלית הפנימית באמת9. ולכן נקרא המעשה "חלה מבוהלת בראשונה...", ביטוי הרומז לבחינת תוהו, להיפך מההתיישבות של עולם התיקון,
הערות
- 9. ראה לעיל ע' 121 ואילך.
- 0. שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו.
- 1. וע"ד שביושבי אהל גופא - כל העוסק בתורה בלבד דומה כו' וכל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו אלא תורה וגמ"ח (ע"ז יז, ב. יבמות קט, ב. לקו"ת ויקרא ה, א).
- 2. ויש לקשר זה עם מ"ש בתחלת הסדרה "וידבר משה אל ראשי המטות", כי "נדרים סיג לפרישות" הוא ע"ד העבודה דרועי צאן - ארץ מקנה; והתרת הנדר (שאין צריך לפרוש עצמו מן הגשמיות, כי אם אדרבא לברר ולהעלות גם את הגשמיות) הוא ע"ד העבודה דא"י. וכמו שהכח שב"ראשי המטות" להתיר את הנדר (העלאת הגשמיות), הוא ע"י "ידבר משה אל ראשי המטות" (לקו"ת פרשתנו פה, ריש ע"ב. סד"ה וידבר משה תער"ב); עד"ז פעל משה בב"ג וב"ר שתהי' בהם העבודה ד(מס"נ עבור) ארץ ישראל.
- 5. מטות ג שיחות 16
- 3. וע"ד ההנהגה דבן עזאי (יבמות סג, ב), דאף ש"ליכא איסורא כלל במילתא אם חפץ ללמוד תורה כל ימיו ולא לישא אשה כלל" (הל' ת"ת לאדה"ז קו"א לרפ"ג), בכ"ז, הרי "אין זו .. עצת חכמים המורים לאדם דרך ישרה שיבור לו" (קו"א שם).
- 7. וי"ל, שמלכתחלה (היינו לאחר שאמרו "ואנחנו נחלץ וגו") הי' זה דרגא דקדושה ולכן הסכים משה ע"ז. אלא שאח"כ נשתלשל מזה הענין ד"נחלה מבוהלת גו'". ובדוגמת בן עזאי, שמההנהגה ד"מה אעשה כו'" (יבמות שם) - הנהגה ד"רצוא" בבחי" תיקון עצמו, נשתלשלה אח"כ ההנהגה ד"הציץ כו'" (חגיגה יד ב) דוגמת רצוא דתוהו, משא"כ רע"ק דאף דעסק בתורה כד שנה פרוש מאשתו - הרי הי' זה ברשותה ואדרבה - שדרתי, ואח"כ חזר לביתו (כתובות סב, סע"ב) ונכנס בשלום ויצא בשלום (חגיגה שם).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.