187
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
99 לקוטי
ישראל?, ואף טענו, שהארץ האחרת טובה יותר מארץ ישראל, בהיותה "ארץ מקנה"*.
וזו היתה כוונת משה בדבריו "ולמה תניאון... כה עשו אבותיכם...", שבדיוק כשם שהמרגלים שכנעו את עצמם ואת כל ישראל שלא לעלות לארץ ישראל, באומרם (בנוסף לטענה "לא נוכל לעלות...") "וזה פריה"9 (ואת זאת הם אמרו לפני "אפס כי עז העם...") - הם דיברו בגנותה של ארץ ישראל. כך גם אתם"' - בני גד ובני ראובן - טוענים ש"הארץ הזאת"
7 להעיר גם מאוה"ח כאן (פסוק ג' וט'), שבאמירת "הארץ אשר הכה ה'" נתנו תשובה גם על "טענת מאיסת ארץ הקדושה", ומשה באמירתו "אל הארץ אשר נתן להם ה'" נתכון לומר שאעפ"כ "ארץ סיחון ועוג אינה בכלל ארץ שנתן ה' לאברהם". ע"ש. וראה כלים פ"א מ"ו. במדב"ר פ"ז, ח. פכ"ב, ז (הובא בהערה הקודמת). אוה"ת פרשתנו ע' א'שמ. לקו"ש ח"ז ע' 279. חי"ג ע' 4 ובהערה 20. ועוד.
8 ראה צרור המור כאן: השיב להם משה .. ואחר שהארץ היא צבי לכל הארצות נתונה מיד ה' היאך אתם מואסים בה .. ואתם מנאצים את ה' ומואסים בארץ הקדושה.
9) שלח יג, כז. וראה סוטה לד, סע"א. רש"י שלח שם, כג.
0) ע"פ מ"ש בפנים, יומתק מ"ש בתיב"ע (פסוק ז' וט') "תבטלון רעות בנ"י כו'"; "וביטלו רעות לבא כו'" - אף שלכאורה, מצד יראת המלחמה לא רק שלא הי" להם רצון לעלות לא"י אלא אדרבה - הי' להם רצון הפכי מזה.
- כי מכיון שהמדובר כאן הוא (לא בנוגע טענת המרגלים "לא נוכל לעלות" רק) במה שאמרו שא"י אינה ארץ טובה (ובפרט בנוגע לב"ג וב"ר שאמרו רק - שיש מעלה בארץ סיחון ועוג), הרי עי"ז רק ביטלו הרצון לעלות לארץ (אבל לא גרמו לרצון הפכי).
מטות גב
טובה מארץ ישראל, ועל ידי כך אתם מונעים את עצמכם ואת שאר ישראל מלעלות'' "אל הארץ אשר נתן להם
ה'"ל,
לפי זה יובן שבטענתו "כה עשו אבותיכם... " התכוון משה ל"ויעלו עד נחל אשכול..."' - כי הוא רמז בכך
ל"האשכול אשר כרתו משם בני ישראל"', שעליו אמרו המרגלים "וזה פריה".
על פי זה מובן, מדוע גם לאחר שהבטיחו בני גד ובני ראובן "ואנחנו נחלץ חושים לפני בני ישראל"5, ומשה הסכים לכך*', נחשבת התנחלותם בעבר הירדן לבלתי רצויה (כדלעיל בסוף סעיף ב') = כי הסכמת משה רבינו לתנאי "אם תחלצו לפני ה' למלחמה" ניתנה רק משום שכך לא ייפגעו שאר בני ישראל. אך בכל זאת, לגבי בני גד ובני ראובן עצמם, נחשב
הערות
- 1. בפרש"י פסוק ז': "שיהיו סבורים שאתם יראים לעבור מפני המלחמה כו'". אבל דוחק לומר, שמצד זה לבד שיהיו "סבורים שאתם יראים" יאמר להם משה "קמתם תחת אבותיכם תרבות אנשים חטאים". ולכן י"ל, שב' טענות יש כאן: "ולמה תניאון - שיהיו סבורים שאתם יראים"; "כה עשו אבותיכם גו'" - בנוגע לדיבת הארץ עצמה, כבפנים.
- 2. ראה צרור המור כאן: ואולי יחשבו בנ"י גנות גדולה או מום נסתר.
- 3. לב, ט.
- 4. שלח יג, כד.
- 5. פרשתנו שם, יז.
- 15. שם, כ ואילך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.